Pars Today

אחד המהלכים המוצלחים ביותר ליצירת חיץ בין הדרג הפוליטי לבין המינויים בשירות הציבורי היה הקמת נבחרת הדירקטורים ב–2013.

מהלך זה יצר רשימה סגורה של מאות מועמדים ראויים לתפקידי דירקטורים בחברת הציבוריות, והעניק למועמדים ראויים הזדמנות להתמודד על תפקידים בכירים. עמדת כל דרגי המקצוע היא כי שיפור מנגנוני המינויים בחברות הציבוריות איפשר להן להתנהל באופן מקצועי ועצמאי יותר, לשפר את הממשל התאגידי בהן וגם לחזק את יציבותן הפיננסית.

השלטון הנוכחי מנסה למחוק את כל הישגי העשורים האחרונים. במסווה של מלים נבובות כמו "משילות" ו"שלטון העם", הקואליציה מנסה להפוך את מנגנוני המינויים לפוליטיים. הישגי העבר עלולים להימחק בזה אחר בזה. כך השר דוד אמסלם, האחראי על רשות החברות, כבר הודיע כי הוא מעוניין לבטל את נבחרת הדירקטורים, וסעיף כזה שולב גם בהסכמים הקואליציוניים. הצעות נוספות שהעלו חברי קואליציה כוללות ביטול מנגנונים כמו ועדות איתור או הפיכת הוועדה לבדיקת מינויים לפוליטית, בניהול חברי כנסת, ולא מקצועית.

אם למישהו היה ספק, אמסלם היטיב לחשוף את כוונותיו בראיון ברשת ב'. לדבריו, "התפקיד שלי להגיש למינוי לדירקטורים אנשים שאני מכיר ומעריך... את מי אני אמנה? אני מגיש אנשים שאני מכיר, מה זה חבר? אנשים ראויים, אנשים טובים". אמסלם אמנם טען כי עד כה ניסה למנות רק אנשים מתוך רשימת הדירקטורים, אבל עם זאת הודה כי לדעתו יש לבטלה. כמו כן הוא דורש לפתוח מחדש את הרשימה ולהכניס נציגים מטעמו.

אמסלם חשף בכך תפישה מסוכנת, שעלולה להוביל להרס השירות הציבורי. גישתו, שנתמכת על ידי כל נציגי הקואליציה, מאפשרת תעדוף של מועמדים רק בשל קרבתם האישית או הפוליטית לשר, והיא תייצר מנגנון שיכול לפורר מבפנים את השירות הציבורי. מנגנון זה יגרום לעיוות בבחירת המועמדים לתפקידים, ובעיקר להטיה פוליטית חריפה שעשויה לגרום לפגיעה בעצמאות החברות הממשלתיות. הוא גם יעוות את הליכי הבחירה הדמוקרטית, משום שיעניק לדרג הפוליטי כוח עודף לשמר את שלטונו באמצעות חלוקת ג'ובים ללא הבחנה.

כאשר בג"ץ יתכנס לדון בעתירה נגד ביטול עילת הסבירות, יהיה עליו להביא בחשבון גם שורת החלטות צפויות בתחום השירות הציבורי. החלטות אלה, שנראות כלא סבירות באופן קיצוני, עלולות לחזק את תרבות הג'ובים והשחיתות בשירות הציבורי ולגרום לפגיעה חמורה באזרחים. על בית המשפט העליון מוטלת החובה לעצור זאת בכל דרך.