נוב 01, 2023 07:45 UTC
  • החידלון של ממשלת ישראל

ההופעה המחפירה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה של ישראל, יוסי שלי, בחדשות 12, שרמז בה כי משתתפי המסיבה ברעים אשמים באסון שהתרחש עליהם והשווה את העומס במרכז לזיהוי הרוגים לתור לקופות בסופרמרקט, סיפקה לציבור הצצה נדירה למינויים הכושלים בממשלת בנימין נתניהו השישית.

כמנכ"ל משרד ראש הממשלה שלי אמור להיות המנהל הראשי של העורף במלחמה — המנכ"ל של המנכ"לים, זה שמחלק הוראות לכל משרדי הממשלה. אלא ששלי, שבעברו היה מנכ"ל הליכוד, הוא חסר כישורים, ואין לו מטה מקצועי במשרד ראש הממשלה שילווה אותו. גם שתי הסמנכ"ליות שמינה במשרד ראש הממשלה מקורבות לליכוד, ואין להן הניסיון המתאים.

התוצאה היא, שמשרד נתניהו אינו מתפקד, ובעקבות כך — כל עבודת משרדי הממשלה מתקשה לתפקד. שלי אינו מניע לפעולה, ולעיתים קרובות גם אין לו את מי להניע לפעולה. לא פחות משישה משרדים בממשלה פועלים כיום בלא מנכ"ל, בהם חמישה משרדי־מפתח קריטיים לתקופת חירום, שהמנכ"ל בהם פוטר או התפטר (ביטחון לאומי, חינוך, הסברה, מודיעין, תרבות). למשרד המודיעין לא טרחו כלל למנות מנכ"ל.

בחלק ממשרדי הממשלה האחרים יש מנכ"לים, אבל כמו שלי גם הם נבחרו בשל היותם עוזרים פוליטיים של השר המכהן. זהו המצב במשרדי־מפתח כמו משרד התחבורה ומשרד החקלאות. לכן אין פלא, שהמשרדים הללו מתקשים לתת מענה למדינה שלמה בעת החירום הגדולה בתולדותיה.

ממשלת הימין הקיצונית היתה עסוקה מיומה הראשון במלחמה נגד שומרי הסף, נגד הפקידות המקצועית, נגד שלטון החוק והמינהל התקין. אנשי מקצוע ראויים נהפכו לאויבים רק מפני שהעזו לשמור על ממלכתיות ולהגן על עמדתם המקצועית. רבים מהם נשברו ועזבו, אחרים הועזבו. התוצאה: חוסר אונים וחוסר תיפקוד, שאינם מאפשרים לממשלה לספק לציבור את השירות הבסיסי שהיא אמורה לספק, בוודאי לנוכח קטסטרופה בממדים שכאלה.

המענה המאוחר והחלקי למשפחות שנפגעו בעוטף עזה, השיתוק בתחום ההיסעים, הפינוי המגומגם והאטי של היישובים בעזה — כל אלה הם עדות לחידלון של הממשלה. מפחיד לחשוב על ממדי ההרס והרשלנות שטרם התוודענו להם: האם התשתיות של ישראל ערוכות למתקפות טילים? הם יש די מלאי חירום? האם הלקחים מפינוי תושבי העוטף מיושמים גם ביחס ליישובי הצפון?