Pars Today

אחת ההחלטות ביחס לתקציב 2024 בישראל היא הקפאת מצבת כוח האדם במשרדי הממשלה. יו"ר ההסתדרות, עו"ד אופיר אלקלעי, פנה על רקע זה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולהנהלת משרדו ואמר כי ההצעה טומנת בחובה קיצוצים אגרסיביים, אשר יפגעו אנושות במימוש השירותים הממשלתיים של האזרחים והתושבים.

אתר 'דבר', ציין כי בתקציב ייגרעו ממשרדי הממשלה במסגרת תיקון התקציב כ-1,500 משרות. בחלק מהמשרדים הקיטון מגיע עד ל-10% מכוח האדם.

'שיא כוח האדם' - כך נאמר - הוא מקסימום העובדים שלמשרד מותר להעסיק, וכולל גם תקנים שהמשרדים התקשו לאייש. באחת מהחלטות הממשלה שעליהן מתבסס התקציב נקבעה גריעה של תקנים שלא אוישו בפועל. כלומר, לא מדובר בסיום העסקה של עובדים קיימים, אלא בעצירת קליטה של עובדים חדשים, גם בתפקידים שהוגדרו כנדרשים וחסרים בהם עובדים. התקנים שיופחתו מהמצבה לא יימחקו לחלוטין, אלא ייכנסו לסעיף 'רזרבה'. מי ששולט בסעיף הזה, ויישב למעשה על ה'שיבר' של התקנים, הוא משרד האוצר.

במבט שטחי, נדמה שמשרדי הממשלה דווקא יגדלו : מספר המשרות בתקציב המתוקן גדל מ-95.5 אלף, ל-96.2 אלף, תוספת של 650 תקנים. אבל כשצוללים למספרים מבינים שהתמונה אחרת : מלבד המשרדים הביטחוניים – כמעט כל משרדי הממשלה יקטנו.

מהמשרדים העוסקים בשירותים החברתיים יגרעו 314 משרות, מהם131  בשירות התעסוקה – כמעט 10% מהתקנים ביחידה, וזאת כשעסקים רבים נסגרו ועשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם עקב המלחמה.

במשרד הבריאות יגרעו 93 תקנים, ובמשרד החינוך 30, ממשרדי התשתיות יגרעו 158 משרות. ממשרד התחבורה ייגרעו כ-50 תקנים.

מנגד, במשרד המלחמה יתווספו 154 משרות, ולטובת 'הוצאות ביטחוניות שונות', יתווספו 91 משרות.

הסיבה לגידול הכולל במספר המשרות הוא שהרבה מהתקנים הועברו לסעיף הרזרבה שגדל כמעט פי 3, מ-1.3 אלף משרות, ל-3.4 אלף משרות. שינוי מנהלתי זה הוא עניין מהותי: מי ששולט בסעיף הרזרבה בתקציב הוא משרד האוצר. מדובר בהקפאת כוח אדם שתופשר בשנת2026  .

אבל, בניכוי הרזרבה, כ-1,500 תקנים יופחתו מכלל משרדי הממשלה. רבים מהם לא מאוישים, והיה צריך לאייש. אז, מצבת כוח האדם במשרדים שיקוצצו תוקפא או תצומצם ועובדים יפרשו ולא יוחלפו. זאת על אף המלחמה.