האם כנפי "הדרקון" יעופפו בשמי איראן?
-
תמונה שנוצרה באמצעות הבינה המלאכותית למטוס קרב סיני
למרות שלא התקבלה הצהרה רשמית ישירה מצד ממשלת ישראל בנוגע לעסקה הסינית-איראנית הפוטנציאלית, מקורות מודיעין ישראליים הביעו דאגה מהשלכותיה
מאז כניסתו לשירות בתחילת האלף השלישי בשנת 2006, מטוס הקרבChengdu J-10 או "הדרקון האדיר", היה אבן יסוד במודרניזציה של חיל האוויר הסיני, כמטוס הקרב הרב-תכליתי הראשון שיוצר בבייג'ינג, בעל טכנולוגיה ויכולות מתקדמות המתחרות במטוסי קרב מערביים ורוסיים מאותו דור.
מטוס הקרב J-10C המשודרג כולל מערכות טיסה מתקדמות הדומות לאלו הנמצאות ברוב מטוסי הקרב המערביים, מה שמשפר את יכולתו של הטייס לבצע משימות ביעילות רבה יותר.
הפרסומים בתקופה האחרונה על עסקה צבאית אפשרית בין סין לאיראן למכירת מטוסי J-10C שהגיעו ימים ספורים לאחר הפסקת האש בין ישראל לאיראן, העלו שאלות לגבי מטרות העסקה וההשלכות האסטרטגיות שלה.
האם מדובר בסך הכל בעסקת נשק לחיזוק יכולותיה ההגנתיות של איראן, או במהלך אסטרטגי המשקף שינוי בתפקידה של סין באזור? דו"ח זה מנסה לנתח את הממדים הפוטנציאליים של העסקה ולבחון אותה בהקשרים האזוריים והבינלאומיים הנוכחיים.
בעוד שפרטי עסקת האוויר ההיסטורית הזו נותרים אפופי מסתורין, עולות שאלות מסקרנות לגבי אופיים של מטוסים אלה וערכם האסטרטגי.
ה-J-10C הוא מטוס קרב מתקדם מדור רביעי, המסווג כמטוס קרב "דור 4.5". הוא מצויד במכ"ם AESA ; מנוע מסוג WS-10B משודרג, ויכולות תמרון וחימוש מתקדמות, כולל טילי אוויר-אוויר ארוכי טווח.
על פי דיווח של העיתון "סאות' צ'יינה מורנינג פוסט" South China Morning Post מ-26 ביוני 2025, המצטט מקורות מודיעין אסייתים, "ההסכם בין בייג'ינג לטהראן כולל אספקת 24 מטוסים בפעימות החל מסוף השנה הנוכחית, בתמורה לתמיכתה של טהראן בחברות סיניות להתבסס במסדרונות האנרגיה האיראניים".
השיחות על העסקה החלו בשנת 2021, אך הואצו לאחר חתימת הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי המדינות בשנת 2021, שסלל את הדרך למסגרת רחבה יותר לשיתוף פעולה צבאי וכלכלי.
ב-27 במרץ 2021 חתמו סין ואיראן על הסכם שותפות אסטרטגית מקיף בן 25 שנה, מפת דרכים לשיתוף פעולה ארוך טווח בין שתי המדינות בתחומי הכלכלה, האנרגיה, התשתיות וההגנה.
ההסכם מבוסס על עקרונות של תועלת הדדית ואי התערבות בעניינים פנימיים. הוא כולל התחייבויות סיניות עצומות בשווי 400 מיליארד דולר להשקעה במגזרים חיוניים באיראן כגון פיתוח נמלים ומסילות ברזל, נפט, גז ופטרוכימיה, בתמורה לכך שבייג'ינג תקבל אספקת אנרגיה יציבה במחירים מועדפים.
ההסכם הוא חלק ממדיניותה של סין להגברת השפעתה באמצעות יוזמת "החגורה והדרך", בעוד שאיראן שואפת למתן את השפעת הסנקציות המערביות ולבסס את נוכחותה במאזנים האסיאתיים.
כמו כן, ההסכם פותח גם שער לשיתוף פעולה צבאי וביטחוני באמצעות חילופי מומחיות, ארגון אימונים משותפים וחיזוק תעשיות הביטחון. מאוחר יותר הדבר בא לידי ביטוי בהאצת התיאום הצבאי בין שני הצדדים, מה שהוביל לעסקת מטוסי הקרב J-10C.
העימותים בין ישראל לאיראן ביוני 2025 עוררו מחדש את המוטיבציה בסין לחדש את שיתוף הפעולה הזה עם טהראן, כחלק ממאמציה לערער את ההשפעה האמריקאית במזרח התיכון, כך עולה מניתוח של חברת סטרטפור לחיזוי Strategic Forecasting Inc.
ככל שהאירועים במזרח התיכון הולכים ומתגברים, סין מתגלה כשחקנית חדשה המחזיקה במפתח לשינוי מאזן הכוחות, מה שעלול להוביל לשינוי רדיקלי בתפקידה של בייג'ינג משותפה כלכלית לערב ביטחוני באזור.
ב-24 ביוני הגיע העימות הישיר בין איראן לישראל לסיומו לאחר 12 ימים של התקפות הדדיות. עימות זה הביא לפגיעה במתקנים ותשתיות צבאיות איראניות, בעוד שתשתיות צבאיות של ישראל היו מטרות, במיוחד בגליל ובנגב.
בהקשר זה, נראה כי העסקה האיראנית הפוטנציאלית עם סין היא תגובה אסטרטגית וצעד המשקף את פתיחותה הנוספת של איראן כלפי הגוש המזרחי.
ב-28 ביוני, עלי שמח'אני, לשעבר מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, צייץ: "דוקטרינת ההגנה של איראן זקוקה לארגון אווירי מחדש, ושיתוף פעולה עם סין אינו רק אופציה טקטית, אלא שינוי אסטרטגי".
בייג'ינג העדיפה זה מכבר מנוף כלכלי על פני התערבויות צבאיות ישירות במזרח התיכון. עם זאת, העסקה הצפויה, אם תושלם, תהיה המכירה הפומבית הראשונה של מטוסי קרב על ידי סין למדינה המעורבת בעימות גלוי עם ישראל וכפופה לסנקציות אמריקאיות.
על פי ניתוח שפרסם המרכז ללימודים אסטרטגיים של משרד ההגנה האמריקאי, "בייג'ינג משקיה שלב חדש של דיפלומטיה ביטחונית, מעצבת מחדש את מאזן הכוחות המסורתי ומאתגרת את הדומיננטיות של וושינגטון על ביטחון המזרח התיכון".
עסקה זו בין טהראן לבייג'ינג צפויה להטיל צל על האזור והעולם, ולעורר את התגובות הצפויות מצד המעצמות הגדולות. האם אנו על סף שלב חדש של מתח גיאופוליטי שיצית סכסוכים נסתרים וגלויים?
למרות שלא התקבלה הצהרה רשמית ישירה מצד ממשלת ישראל בנוגע לעסקה הסינית-איראנית הפוטנציאלית, מקורות מודיעין ישראליים הביעו דאגה מהשלכותיה.
דיווח שפורסם באתר האינטרנט "אינדיה טודיי" India Today ציטט בכיר לשעבר במודיעין הצבאי הישראלי שאמר כי העסקה "עשויה לכלול חילופי מידע וטכנולוגיות צבאיות רגישות, דבר שמעורר חששות אסטרטגיים גוברים בישראל".
המקור ציין כי החזקת מטוסי קרב מדגם J-10C בידי איראן עלולה להפחית את עליונותה האווירית של ישראל בכל עימות עתידי.
בינתיים, לא פורסמה תגובה ישראלית רשמית מצד שר המלחמה, ישראל כץ או משרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר משקיפים פירשו את שתיקתם כניסיון להימנע ממתח ביחסים עם בייג'ינג או מתן אופי תקשורתי לעסקה שישרת את טהראן.
שתיקה רשמית זו משקפת את חוסר רצונה של ישראל להיכנס לעימות פומבי עם סין, במיוחד לאור הסלמת המתיחות הגיאופוליטית העולמית והעימות בין וושינגטון לבייג'ינג בחזיתות מרובות.
העסקה גם מציבה מבחן אמיתי למדיניות ארה"ב כלפי סין ואיראן כאחד. אם וושינגטון תמשיך לשתוק, היא עלולה להיות מואשמת בכישלונן בהטלת משמעת אסטרטגית על יריביה. אם תגיב בסנקציות נגד סין, היא מסתכנת במתח נוסף על יחסיה עם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
בהקשר זה, הצהיר הסנאטור הרפובליקני ג'ים ריש Jim Risch במהלך דיון בסנאט בתחילת יולי כי העסקה "חוצה קווים אדומים, וכל ישות סינית המספקת לאיראן טכנולוגיות לחימה המאיימות על בעלות בריתנו באזור חייבת להיענש".
רוסיה, שהייתה זה מכבר ספקית הנשק העיקרית של טהראן באמצעות עסקאות שכללו מטוסי קרב מדגם סוחוי ומערכות הגנה אוויריות, עוקבת מקרוב אחר כניסתה של סין לשוק הצבאי האיראני.
במהלך ועידת ביטחון במוסקבה, הביע סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריאבקוב, את דאגתה של ארצו בנוגע ל"הבהלה לחמש גורמים אזוריים מחוץ למסגרת ההבנות המסורתיות בין מוסקבה לטהראן".
למרות שעמוד השדרה של כוח ההרתעה של איראן מבוסס על טילים בליסטיים וכטב"מים, עימותים אחרונים עם ישראל העלו לקדמת הבמה ויכוח גובר בחוגי הצבא והתקשורת האיראני על הצורך לחדש את יכולותיה האוויריות ההתקפיות הקונבנציונליות.
גורמים רשמיים ואנליסטים איראנים מאמינים שכל עסקה פוטנציאלית לרכישת מטוסי קרב מתקדמים - התייחסות סמויה למטוס ה-J-10C הסיני - תשפר את יכולתה של טהראן לכפות משוואות הרתעה חדשות ולצמצם את הפער בעליונות האווירית, שהייתה באופן מסורתי חולשה בתשתית הצבאית של איראן.
עם הכנסת המימד האווירי לשותפות הסינית-איראנית, נראה כי טהראן מחזקת את מעמדה בציר המזרחי, תוך ניצול העיסוק של ארצות הברית באזורי מתח אחרים, כמו אוקראינה וטייוואן.
בהקשר זה, ניתן לקרוא את העסקה כמסר ברור לוושינגטון: ההשפעה הסינית אינה מוגבלת עוד לפרויקטים של תשתית אלא משתרעת על כלי הרתעה קשים.
בתוך התמורות הדרמטיות הללו, העיניים נותרות נשואות לשמיים: האם כנפי הדרקון הסיני יעופו מעל המזרח התיכון כדי לצייר מחדש את מפת האזור, או שמא אתגרים גיאופוליטיים יגבילו את השאיפות?
אם עסקת ה-J-10C בין סין לאיראן תצא לפועל, זו לא תהיה רק עסקת נשק, אלא הכרזה על שלב חדש של מיצוב גיאופוליטי במזרח התיכון.
איראן מבקשת לבנות מחדש את דוקטרינת הכוחות האוויריים שלה, בעוד שסין מעבירה מסר מרומז שהיא הפכה לשחקן ביטחוני משמעותי באזור. ישראל וארצות הברית ניצבות בפני האתגר להגיב להתפתחות זו מבלי להצית מלחמה אזורית חדשה.
FT
