המתכונת הביביסטית לדגים מסריחים
על כף אחת של המאזניים מונח המשך המלחמה על עזה ופלישה של צבא ישראל לרפיח. על הכף השנייה הפסקת המלחמה, השבת האסירים, חזרת 100 אלף ישראלים לבתיהם ולחייהם בעוטף עזה ובגבול עם דרום לבנון, שיקום היחסים עם הממשל האמריקאי ועם דעת הקהל במערב ונרמול היחסים עם סעודיה.
על כף אחת של המאזניים מונח המשך המלחמה על עזה ופלישה של צבא ישראל לרפיח. על הכף השנייה הפסקת המלחמה, השבת האסירים, חזרת 100 אלף ישראלים לבתיהם ולחייהם בעוטף עזה ובגבול עם דרום לבנון, שיקום היחסים עם הממשל האמריקאי ועם דעת הקהל במערב ונרמול היחסים עם סעודיה. ויש חשש בישראל שאין מנוס מלצרף עוד גורם כבד משקל לכף אחת של המאזניים: קרע עמוק ומר בתוך החברה הישראלית, בתוך הצבא, בתוך משפחות. כך מתחילות מלחמות אזרחים.
קבינט המלחמה התככנס למה שנראה כמו ישיבה מכרעת. אבל הניסיון לימד כי לא לפתח ציפיות. בדיון בקבינט ערב עסקת האסירים הראשונה, לאחר שתמו כל הבירורים, אמר נתניהו שהוא רוצה לעשות עוד שיחת טלפון, עוד בירור. רק איום מפורש של איזנקוט אילץ אותו לקבל את ההכרעה. הדחיינות היא המהות.
לאחר יותר משבעה חודשים של לחימה, הישראלים יודעים את מגבלות כוחה של ישראל. ההערכות בצבא ישראל צופות הישג צבאי מוגבל ברפיח במחיר גבוה. חמאס לא יושמד והישראלים ישלמו בנפגעים נוספים מבין החיילים ומבין האסירים ויהיה הרס ורצח בקנה מידה גדול בעיר ובסביבתה. התגובה של ממשלות ושל דעת הקהל בעולם תהיה קטלנית.
כל מי שעיניו בראשו, גם בצמרת המלחמה הישראלית, גם בממשל ביידן, מבין מה מונח על שתי כפות המאזניים. זה לא אסירים מול רפיח - זאת אסטרטגיה מול פוליטיקה. נכונות ישראלית לסיים את המלחמה, היא החלטה אסטרטגית שפותחת דלת ליציאה מהבור שישראל נפלה לתוכו ב-7 באוקטובר ולהסדרים שישראל יכולה לחיות איתם.
חמאס ימשיך להתקיים וכתשתית חברתית, גם בגדה המערבית, גם בעזה. המחיר כבד על ישראל גם ברשימת האסירים הכבדים שישוחררו. ישראל תצא מעזה בלי הניצחון המיוחל, המוכרז.
נתניהו בחר לברוח מהמסלול האסטרטגי אל המסלול הפוליטי. שתי ההודעות שהוציא תחת כיסוי חצי אנונימי נועדו לסכל את הסיכוי לעסקה. קהל היעד היה המתווכים, חמאס-חוץ והכהניסטים בממשלה שלו. העובדה שנתניהו התפתה להוציא את ההודעות, ועוד בשבת, מלמדת שהוא מבוהל באמת.
התרגילים האלה עבדו בעבר. הם לא עובדים היום, לא על חמאס, לא על גנץ ואיזנקוט ולא על המתווכים. הזמן בוער לממשל האמריקאי לא פחות משהוא בוער למיליוני ישראלים שחרדים לחייהם של האסירים. נותרו רק שישה חודשים לבחירות באמריקה. ביידן תחת לחץ. לכן האמריקאים הבטיחו בנוסח כלשהו לראשי חמאס לערוב לכך שאם תהיה עסקה המלחמה לא תתחדש. בחמאס לא מאמינים להבטחה ישראלית - ובנסיבות האלה אפשר להבין אותו.
מכירים את הסיפור על ההוא שגם אכל את הדגים המסריחים, גם הוכה וגם גורש מהעיר. ב-7 באוקטובר ישראל הוכתה; בהתמשכות המלחמה בשש או שבע חזיתות אכלה שפע דגים מסריחים; בדרך שבה נתניהו מתנהל היא תיגרש בסוף מהעיר.
