תהליך ההמאסה והפרך
(last modified Mon, 16 Apr 2018 11:13:08 GMT )
אפר 16, 2018 11:13 UTC
  • תהליך ההמאסה והפרך

חמישה חודשים בדיוק לאחר ששר הפנים של ישראל אריה דרעי והשר ל"ביטחון פנים" גלעד ארדן הציגו לראשונה את המתווה הממשלתי החדש של סוגיית מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן, הנודע בשם "תוכנית הגירוש" – נראה כי התהליך הגיע למבוי סתום.

ישראל עדכנה את בג"ץ כי שוחררו האסירים מסהרונים והמגעים עם אוגנדה עדיין נמשכים. "המגעים עם המדינה השלישית השנייה נערכו במעורבות גורמים ישראלים בכירים ביותר ונמשכו ברציפות לאחר מתן פסק הדין, לרבות בסוף השבוע", נכתב בתגובת ממשלת ישראל, שהוגשה לבג"ץ. "נכון למועד הגשת הודעה זו לא נחתם עדכון להסדר. השליח המיוחד שב אתמול לישראל. בצד זאת, ובשים לב למועד שקצב בית המשפט בפסק דינו, כאמור לעיל, פעלו הגורמים לשחרר את כל מי שהוחזק במשמורת ב"סהרונים" על יסוד סירובו להיות מורחק למדינה השלישית השנייה".

הרעיון שסביבו נבנתה התוכנית, כריתת הסכם עם מדינה באפריקה שתסכים לקלוט את מבקשי המקלט גם בניגוד לרצונם, קרס. לפי שעה לא נמצאה מדינה כזו. גם אם כפי שממשלת ישראל טוענת למרות הכחשות רואנדה ואוגנדה, שתיהן חתמו על הסכמים לקליטת מגורשים מישראל – הלחץ הבינלאומי שהופעל עליהן להימנע מכך - הצליח. בעוד שרואנדה נסוגה לגמרי מהעניין, אוגנדה עדיין מנהלת משא ומתן שבו על פי ההצהרות האחרונות שלה, הפערים גדולים מאוד גם ברמת הנכונות לקבל מבקשי מקלט שיועברו בכפייה וגם במספר - כ-500 בלבד מתוך יותר מ-37 אלף ששוהים בישראל.

למעשה השינוי המשמעותי היחיד שהתחולל בעקבות היוזמה עד כה, הוא סגירת מתקן חולות בנגב, שאליו הועברו מבקשי המקלט במטרה להמאיס עליהם את השהות בישראל ולעודד את עזיבתם "מרצון".

 הממשלה הישראלית מטילה את האחריות לכישלונו של המתקן לעודד עזיבה משמעותית - על בג"ץ, שאסר להחזיקם במקום יותר משנה. אך גם אם ניתן "להאשים" את בג"ץ בכך שסיכל את התוכנית ל"עזיבה מרצון" של מבקשי המקלט מישראל, הרי שבכל הנוגע לאלטרנטיבה החדשה שממשלת ישראל הציעה, בדמות תוכנית הגירוש, לא בית המשפט העליון הוא שמונע את יישומה נכון לעכשיו.

בג"ץ דווקא הלך כברת דרך ארוכה למדי ויש שיאמרו כמו ארגוני זכויות האדם - ארוכה מדי - לקראת הממשלה, בכל הקשור להתמודדות עם סוגיית מבקשי המקלט. הנימוק לכך שהחזרתם בכפייה של מבקשי המקלט למדינותיהם, אריתריאה וסודן, לא עמד עד כה על הפרק, היא המוסכמה במדינות המערב שמדינות אלה מסוכנות עבורם, ובעקבותיה רובן החליטו להעניק להם מעמד פליט בשיעור של 70%-90%.

ישראל, שהעריכה שהרחקה שכזו תיפסל בבג"ץ, פעלה מול מדינות אחרות באפריקה כדי להוציא את מבקשי המקלט אליהן גם לא מרצון, ובפסיקתו מחודש ספטמבר 2017 בית המשפט העליון למעשה אישר את המהלך, ובלבד שתימצא מדינה שכזו.

היום כבר ידוע שגם לולא הייתה מוגשת לבג"ץ לפני כשלושה חודשים עתירה נגד תוכנית הגירוש, ישראל לא הייתה יכולה להוציא את המתווה לפועל ב-1 באפריל כפי שתכננה, מאחר שכבר כמה שבועות ידוע כי ההסכם שנטען שנחתם עם רואנדה קרס, ולא נחתם הסכם עם מדינה אחרת לגירוש בכפייה.

ישראל תכננה להמשיך במתווה שכלל העברתם של מבקשי מקלט מועמדים לגירוש לכלא סהרונים ללא הגבלת זמן, תוך כדי ניהול משא ומתן עם מדינות אחרות באפריקה לקליטתם בכפייה. אך המתווה אילץ אותה לחשוף מוקדם משתכננה כי אין הסכם גירוש.

 

תגיות