דמיון במקום חדשות; סיקור ה״ניו יורק טיימס״ של תוכנית איראן לרצוח את טראמפ ולהרוס את הבחירות האמריקאיות

פארס טודיי - גישת חדשות אמריקאית, במקום לעסוק בראיות אמיתיות ומתן ראיות תיעודיות, מסתמכת אך ורק על הכללות ושימוש בספרות פרובוקטיבית.

בדו"ח שכותרתו "Trump Is Briefed on Iranian Assassination Threats" : "טראמפ מתודרך על איומי ההתנקשות האיראניים" שנכתב על ידי "כריס קמרון" ב-24 בספטמבר 2024, ה"ניו יורק טיימס" כותב שקמפיין טראמפ טוען שאיראן איימה להתנקש בחייו של דונלד טראמפ נשיא ארה"ב לשעבר. לפי פארס טודי, הדו"ח מראה בבירור מאמץ מאורגן להשתמש בשמה של איראן כאיום, ליצור מחלוקות בבחירות.

בדו"ח זה יש טענות כי איראן איימה להתנקש בדונלד טראמפ, בלי להציג או לספק ראיות קונקרטיות, המחזקות את הטענות האלו. סוגים אלו של נרטיבים הם לא רק פופולריים ברמה הבינלאומית, אלא גם, מנקודת מבט פוליטית, מראים שהם תוכננו במטרה ליצור אווירה של בלגן ומתח, למשוך את תשומת הלב ערב הבחירות האמריקאיות.

הדו"ח מנוסח כאילו האיומים - כביכול- מאיראן הם חלק מתוכנית רחבה ומסוכנת יותר שמאיימת על ארצות הברית, אך אינו מציג מידע או ראיות משכנעות המחזקים את הטענות האלו. בפרט, הקשר המעורפל בין האיומים הללו, לכאורה, לבין אירועים אחרים הקשורים לביטחון של טראמפ, ללא כל תיעוד ברור, מוטל בספק רב.

גישה חדשותית זו מסתמכת אך ורק על הכללות ושימוש בספרות פרובוקטיבית, במקום להתייחס לראיות אמיתיות ולהציג ראיות תיעודיות. דו"ח כזה יכול להיות חלק מאסטרטגיה פוליטית לניצול את הפחד של הציבור ולהסיט את דעת הקהל, מהבעיות האמיתיות, כמו תשלום מסים אמריקאים למפעלי נשק של אוקראינה וישראל, או כיסוי חוסר יעילות מקומית של ארה"ב.

בין הנקודות שניתן למתוח בקורת עליהן, ניתן לציין להאשמות המעורפלות נגד איראן בתחום פריצת מידע והפצת מידע כוזב, ששוב נאמרו ללא מתן ראיות קונקרטיות. לבסוף, דיווחים כאלה לא נועדו רק לקדם אינטרסים במדיניות הביטחון והחוץ של ארצות הברית, אלא גם מלבים את הכפשת התקשורת והשפלת האמריקאים.