הזנחת התלמידים הבדואים על ידי ישראל

פעם אחר פעם בשנים האחרונות עלו הבדואים לכותרות: הפשיעה שהולכת וגוברת, הקצנה דתית וגזענות. מתחקירים שונים מתברר כי לממשלת ישראל נוח להפריח האשמות, אבל לכל הפחות, גם לה יש חלק ניכר בתופעות הללו.

על פי הנתונים הרשמיים, כמעט 93 אלף תלמידים בדואים לומדים היום במערכת החינוך. מהעדויות עולה חשד כבד למינויים לא מקצועיים, פרסום נתוני נשירה כוזבים והזנחה. "יש שונות מאוד גדולה בין מנהל למנהל", אומר גורם העוסק בחינוך במגזר הבדואי. "יש מקומות שבהם קורים דברים בצורה יותר טובה, ויש מקומות שבהם הקורים דברים בצורה פחות טובה. הכול תלוי במנהל".

כמו כן, מהעדויות הרבות עולה כי מקרי אלימות בבתי הספר במגזר הבדואי מתרחשים לעתים קרובות, גם על ידי אנשי הצוות. "בהחלט יש אלימות בחלק מבתי הספר הבדואים, מצד המורים", אומר אותו גורם. "אם היה עשירית מזה במגזר היהודי - זה לא היה יורד מסדר היום".

נגלה, אם לילדים, אומרת כי לעתים האלימות היא תוצאה של פערים בין המורים לבין התלמידים, וגם בין התלמידים לבין עצמם, על פי הזהות השבטית. "אחד הילדים בכיתה של הבן שלי לא הכין שיעורי בית", היא מספרת. "כשהמורה גילה את זה, הוא דפק לו את הראש על השולחן שוב ושוב עד שירד לו דם, ואז ביקש ממנו לא לספר להוריו על כך".

במהלך השנים טענו גורמים במשרד החינוך הישראלי כי הסיבה להבאת מורים מבחוץ, היא שאין מספיק אנשי חינוך בדואים. על כן, קיבלו אלה תמריצים כדי לרדת דרומה. "זה נכון לעבר", אומרת אשת החינוך המקומית. "עכשיו יש לא מעט בדואים משכילים, ועדיין לא מכניסים אותם לעבוד בבתי הספר שלנו, יש לי חברות בדואיות שלמדו הוראה ואפילו כאלו עם תארים ולא מקבלים אותן".

עניין ההשכלה דרמטי. על פי נתונים שפורסמו במחקר של מכון המידע והמחקר של הכנסת, אחוזי הנשירה מבתי הספר במגזר הבדואי הם מהגבוהים בישראל – כחמישה אחוזים – ולמרות הנתונים הרשמיים הבעייתיים כשלעצמם, מדגישים בני שבט אל עזזמה כי המספרים גבוהים משמעותית, "כי מנהלי בתי הספר לא מדווחים על כל הנושרים, כדי לשמר את התקציבים שהם מקבלים ממשרד החינוך".

בכלל, בכל הפרמטרים מערכת החינוך במגזר הבדואי נמצאת בתחתית – שיעורי זכאות לבגרות, שיעורי הגשה לבגרות, ציונים במבחני מיצב" וגם שיעור העומדים בתנאי הסף ללימודים אקדמיים.