האינטרסים באים והולכים
הפרופסור נחמן שי כתב מאמר בו ציין כי בישראל אוהבים להשתמש בביטוי: וילה בג'ונגל. זה מסדר לנו את החיים. "אנחנו בפנים, בווילה, הם בחוץ, בג'ונגל. אנחנו בטוחים שאם נסגור את החלונות והדלתות מספיק חזק ונפעיל מזגן - נשכח איפה אנחנו חיים.
אבל זה לא עובד יותר ובשבוע החולף קיבלנו הוכחה ניצחת על כך שלא רק הווילה היא שלנו, אלא אנחנו של הג'ונגל מסביב. שי מוסיף כי מעשה הבגידה של ארה"ב בכורדים חדר את קירות הבית וחייב להוציא אותנו משלוותנו. יש לו משמעויות מפליגות מעבר להחלטה כזו או אחרת של דונלד טראמפ. נטישת הכורדים, אחרי ששירתו את האינטרסים של מדינות המערב בכלל ושל ארה"ב בפרט, היא דבר שאנו חייבים להפנים היטב.
הפרופסור הישראלי מבהיר כי כמו הכורדים, הישראלים הם מיעוט במזרח התיכון ומוסיף כי אמנם המיעוט היהודי השכיל להמציא מדינה, אבל הוא היה לבד. אחרי ה"ברית" בין ישראל לבין צרפת ואנגליה, שבמהלכה כבשנו חצי מהאי סיני, נאלצנו לסגת בבושה גדולה ב"לחץ אמריקני תקיף". צרפת שבה ונטשה אותנו לפני מלחמת יוני 67 ושלחה אותנו להילחם לבד. ארה"ב ליוותה אותנו מרחוק בימים הקריטיים של מלחמת אוקטובר ורק לקראת סופה הגבירה את הרכבת האווירית, הופיעה כמתווכת (הנרי קיסינג'ר) וסייעה להשגת הפסקת אש, להפרדת כוחות ולבסוף שלום.
שי ציין כי לאחרונה דובר על ברית הגנה בין ישראל וארה"ב, ואמר כי הרעיון יפה, ואף שעלה רק לצורכי בחירות, לא היה דוחה אותו. אפשר בהחלט שהקו הראשון של הישרדות באזור יתבסס על בריתות ועל קשרים גלויים וסמויים עם מדינות שכנות, אבל מעבר לקו הזה, מסתתר הקו השני והוא נכון עכשיו כפי שלא היה נכון מעולם: ישראל חייבת להשתית את קיומה וביטחונה על עצמה בלבד. רק כך היא תשרוד ורק כך תפחית הסיכון שמישהו ינטוש אותה בעת מבחן.
סביר שטראמפ לא יתהפך על ישראל, אך הלא הוא שהצהיר כי ("חבל שנכנסנו למזרח התיכון"). הניסיון הכורדי מלמד שהכל עלול להשתנות פתאום. אינטרסים באים והולכים.
פרופסור שי מסכם כי בימים האלה, כשאנו מביטים אחורה לאיומה במלחמות ישראל, אנו זוכרים שזה העוגן העיקרי שאפשר להישען עליו.
