עיר מקלט לעבריינים
לאחרונה נפוצה הטענה כאילו כל עוד אין ממשלה, ואם ישראל תלך שוב לבחירות, לא ניתן להעמיד לדין חברי כנסת. זאת משום שלא קיימת ועדת הכנסת שנועדה לדון בבקשתם לחסינות, ואם אין כזו ועדה, יש לחכות להקמתה לאחר לאחר הבחירות הבאות והקמת ממשלה.
מקור הטענה במכתב ששלח היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון ליו"ר הכנסת, בנוגע לח"כ חיים כץ, שבעניינו הוחלט להגיש כתב אישום לאחר שימוע. כמה ימים לפני הבחירות בספטמבר ביקש כץ שהכנסת תעניק לו חסינות. ינון קבע במכתבו שהוועדה המסדרת (הפועלת בכנסת עד להקמת ממשלה) לא מוסמכת לדון בעניין. כמו כן, משום שמדובר בימים ספורים לפני הבחירות, לא ראוי וממילא לא יעיל להקים ועדה מיוחדת לשם דיון בחסינות. ינון גם רמז שממילא היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא יגיש את כתב האישום עד שלא יהיה דיון בחסינות.
על מכתב זה נבנתה הטענה שלפיה קביעת בחירות חדשות דוחה את כל לוח הזמנים המשפטי בכחצי שנה נוספת. מובן כי זו תוצאה פרשנית מופרכת: לכאורה, כל עוד תוקם קואליציה תמשיך הכנסת להיות עיר מקלט ולא ניתן להעמיד לדין את מי מחבריה, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת משיקולי שלטון החוק ושוויון בפני החוק.
מעבר לכך, ברור שזו תוצאה שכלל לא עולה ממכתבו של היועץ המשפטי לכנסת. מדובר היה בסיטואציה ספציפית ומיוחדת, כמה ימים לפני הבחירות. בסיטואציה אחרת, של זמן משמעותי יותר לפני הקלפי, אין שום מניעה משפטית להקמת ועדת הכנסת, ולו לשם דיון בבקשות חסינות בלבד.
מכאן שככל שהכנסת מעוניינת בכך, היא יכולה להקים את הוועדה ולדון בחסינות. למעשה היא לא רק יכולה, אלא חייבת לעשות זאת. לפי החוק, משהוגש כתב האישום לח"כ וליו"ר הכנסת, ולאחר שהח"כ ביקש חסינות, יש לדון בבקשתו "במהירות האפשרית" בוועדת הכנסת. על כן, על הכנסת קיימת חובה להקים ועדה. אחרת, היא מסכלת את קיום החוק.
עולה השאלה, מה קורה בסיטואציה שבה הכנסת מסרבת להקים ועדה? נראה כי לאחר זמן מסוים, ככל שהיועץ המשפטי נוכח שאין סיבה סבירה לכך שלא קמה ועדה – יש לו סמכות להגיש את כתב האישום לבית המשפט. החסינות איננה ברירת המחדל, אלא נועדה לאפשר לכנסת להגן על חבריה מפני רדיפה של הרשות המבצעת. אם הכנסת מסרבת לפעול לשם כך, ובייחוד אם לחבר הכנסת המבקש את החסינות יש יד בכך שהוועדה אינה מתכנסת, יש שיקול דעת ליועץ המשפטי אם להגיש את כתב האישום.
כל פרשנות אחרת מאפשרת לחברי הכנסת להשתמש לרעה בהליך החסינות כ"עיכוב הליכים", ולא לשם כך הוא נועד. מעבר לכך, היא מתמרצת את חברי הכנסת החשודים בפלילים שלא להקים ממשלה, ולדחוף לקיום בחירות נוספות, ולו לשם מריחת זמן. על היועץ המשפטי לכנסת והיועץ המשפטי לממשלה הישראלית להודיע לציבור ולחברי הכנסת מהי הפרשנות הנכונה בעיניהם באשר לדיונים בחסינות בתקופת ממשלת מעבר.
