ביקור הפצרה באירופה לתמוך בישראל מול בית הדין הבינלאומי בהאג
כאשר בתוך ישראל ראשי המפלגות מזיעים את עצמם כדי לחמם את מערכת הבחירות הקרה לכדי הבחירות הרביעיות לראשות הממשלה, יצא הנשיא הישראלי ראובן ריבלין בליווי של הרמטכ"ל הישראלי אביב כוכבי לאירופה. הם ביקרו בגרמניה ואוסטריה ונפגשו עם הבכירים שם ואחר כך הגיעו גם לצרפת.
הביקור שתוכנן לשלושה ימים מתמקד בעיקר על צעקת עזרה לתמיכה בישראל מול בית הדין הבינלאומי בהאג שהחליט לאחרונה לבדוק את פשעי המלחמה של ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים.
נכון שהנשיא הישראלי ראובן ריבלין והרמטכ"ל אביב כוכבי גם דיברו על מה שמכנים "האיום הגרעיני" של הרפובליקה האסלאמית ואיום הטילים של תנועת ההקוממות בלבנון חזבאללה אך המטרה העיקרית של הביקור במיוחד מצד הנשיא הישראלי היתה לגייס תמיכה אירופית מול האפשרות שבכירים צבאיים של ישראל יועמדו לדין וייעצרו במדינות אירופיות עקב פסקי דין של בית הדין בהאג.
התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, החליטה באחרונה לפתוח בחקירה פלילית נגד ישראל על פשעי מלחמה בגדה המערבית וברצועת עזה.
התובעת בנסודה מסרה כי "החקירה תתנהל באופן עצמאי, ללא משוא פנים ובצורה אובייקטיבית". בנסודה הזכירה כי בתחילת חודש פברואר, בית הדין קבע בדעת רוב כי יש לו סמכות לחקור פשעי המלחמה של ישראל נגד הפלסטינים, וכי הגבולות הטריטוריאליים בהם בוצעו המעשים שייחקרו הם בגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח עיר הקודש.
הנשיא הישראלי בשהותו בגרמניה גם פרסם מאמר בעיתון "לה פיגרו" בו הוא מבקש מהמדינות באירופה לעמוד לצד ישראל ולצאת נגד החלטת בית הדין בהאג לפתוח בחקירה כנגד חיילי ישראל.
אחרי שהוא מתייחס ל"ערכים משותפים" עם המערב כדי להדגיש כי ישראל היא חלק מאירופה הוא מפציר במדינות המשפיעות באירופה שיעזרו לישראל.
"כשאפגוש את הנשיא מקרון, ניפגש לא רק כידידים, אלא גם כראשי מדינות שנהנים מיחסים בילטרליים מצוינים ועמוקים" כתב ריבלין. "מדינותינו משתפות פעולה במגוון רחב של נושאים, כולל ביטחון, מאבק בטרור, מדע וטכנולוגיה, תרבות וחילופים אקדמיים".
ריבלין המשיך כי הוא ידבר עם הנשיא הצרפתי על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג וכינה את החלטת התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לחקור את ישראל בגין פשעי מלחמה, "שימוש לא נכון בחוק הבינלאומי" הוסיף ריבלין.
המאמר של ריבלין מוכיח מצד אחד את הפחד הגדול של ישראל מבית הדין הבינלאומי ומצד אחר מגלה את המחשבה המפלה של ישראל ואירופה על המטרה של החוקים הבינלאומיים. כאילו בית הדין נבנה כדי לשרת רק את העולם המערבי נגד אחרים ולא להפך. אם במקרה שהו תשתמש מדינה לא מערבית בחוק, זה ייחשב סטיה מהמסלול הנכון. מבחינתם "בית המשפט הוקם כדי לטפל בפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה הבינלאומית" שהוא שווה למערב ושימוש שלו לטובת מדינות אחרות הוא "שימש פוליטי".
