על המוסלמים לתשאל את בכירי המערב וצרפת
התקשורת כמעט שכחה את פרשת הקריקטורות של השבועון הצרפתי נגד הנביא הגדול מוחמד ואז בא הנשיא הצרפתי והיפנה מחדש את המבט לנושא. נושא העלבון נגד הנביא על ידי העיתון, הוביל למחאות חזקות מצד המוסלמים ברחבי העולם, שרתחו מזעם עוד יותר בעקבות הצהרתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון ותמיכתו המלאה בעיתון.
התקשורת כמעט שכחה את פרשת הקריקטורות של השבועון הצרפתי נגד הנביא הגדול מוחמד ואז בא הנשיא הצרפתי והיפנה מחדש את המבט לנושא. נושא העלבון נגד הנביא על ידי העיתון, הוביל למחאות חזקות מצד המוסלמים ברחבי העולם, שרתחו מזעם עוד יותר בעקבות הצהרתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון ותמיכתו המלאה בעיתון.
לפי האירועים האחרונים באיזור והצהרות מקרון על 'חינוך מחדש' של מוסלמים והטלת פיקוחים על מסגדים בצפרת, הצהרתו של מקרון התומכת בקריקטורה, נחשבה צעד נוסף, בקריירה הארוכה שלו וחבורתו בניהול "הסתירה" לפי דעתם בין צרפתיות ואסלאם. ההפגנות נגד אזרחים מוסלמים בצרפת גם הן ביטוי נוסף לדאגה של צרפת מן העתיד של המדינה. המפגינים מצהירים במפורש שגידול מספר המוסלמים במדינה מהווה סכנה נגדם. באווירה כזו מספיק אמתלה קטנה עד ששינאת החינם נגד מוסלמים תתחדש פעם נוספת. וזה התממש עם פיגוע בעיר ניס.
ההצהרות של מקרון נידחו על ידי כל המוסלמים. במסגרת זו אורגנו הפגנות ונשמעו הצהרות רבות. אך הצרפתים לא נסוגו ופרסמו קריקטורה של נשיא טורקיה בגלל שמתח ביקורת על מקרון. הצפרתים לא רוצים לסגת מה"מאבק" שלהם נגד האסלאם הקיצוני כהגדרתם.
המסר שפורסם מטעם מנהיג המהפכה האסלאמית באיראן היה אחת התגובות הכי חזקות בתגובה להצהרתו של מקרון. אך במסר יש תת-מסרים שכדאי לשקול אותם קצת. המסר לא הופנה במישרין כנגד הנשיא הצרפתי. יש לזה סיבות. ראשון, המנהיג באיראן הוא לא מקבילו של מקרון ולא רוצה להנמיך את מעמדו מול הנשיא הצרפתי והסיבה השנייה היא שהמנהיג מתייחס לנשיא צרפת בסוג של התעלמות ובמקום להגיב לו, מפנה את המסר שלו לצעירי צרפת.
גם בתוכן התגובה יש מה שראוי להישקל. מנהיג המהפכה מגיב בשאלות ולאמיתו של דברי מבליט את הסדקים העמוקים שבמחשבה המערבית בכלל, ובראייה צרפתית בפרט. המנהיג שואל למה הנשיא הצרפתי תומך בעלבון הנביא וחושב שזה חופש הביטוי? הוא שואל האם משמעות חופש הביטוי, היא לגדף דמויות נשגבות להערצה ? לפי מנהיג המהפכה, הנשיא ערבב בין גידוף לחופש הביטוי. אחר כך המנהיג מפנה את האשמה לבוחרים במקרון ומצהיר כי מקרון עם ההצהרות האלה, שם, למעשה את השכל, של הבוחרים תחת סימן שאלה.
השאלה השנייה שבמסר של אייתאללה סייד עלי חמנאי מתייחסת לסתירה והסטנדרט הכפול של מערב כולו. הוא שואל למה הטלת ספק בשואה נחשבת כעבירה ומי מעז ומבקר את השואה נכנס לכלא, אך מותרת לפגוע בנביא הגדול?
המסר של המנהיג, שהופנה, בין השאר, לצעירים המוסלמים בצרפת מזמין אותם לעשות שיקול דעת ולעבוד בצורה רצינית ולא אלימה, במסגרת העלאת שאלות בחברה כולה ובאוניברסיטאות בפרט, בנוגע לסתירות המסוכנות שבמחשבה המערבית.
