מקרון ושפת הכוח הכלכלי
"למרות מה שאני רואה ברשתות חברתיות בימים אלה, למדינה שלי אין בעיה לשום דת" – המשפט הזה נכתב בחשבון הטוויטר של הנשיא הצרפתי עמאנועל מקרון. זו נחשבת הנסיגה השנייה של מקרון מול ההפגנות נגד העמדה התומכת שלו בעיתון שפרסם את הקריקטורה נגד הנביא הגדול מוחמד עליו השלום.
בנסיגה הראשונה, הוא קיים ראיון עם רשת אל- ג'זירה הקטארית וניסה להרחיק את הממשלה שלו מהאירוע והדגיש כי הוא מבין את הרגשות של המוסלמים והדגיש כי "פרסום הקריקטורות אינו פרויקט ממשלתי". על השינוי בעמדתו של מקרון והסיבה שהובילה לו אפשר להתייחס לחלק הכלכלי של המחאות נגד צפרת. אם עד עכשיו רק העיתון היה המטרה של הפגנות נגד הקריקטורות המעליבות, התערבותו של מקרון ותמיכתו בעיתון שמה את צרפת, כמדינה, כמטרה של מחאות המוסלמים.
המחאות התחילו כהפגנות בתוך צרפת ובמדינות האסלאמיות ובשלב מסוים הארגונים ואישים מוסלמים וגם חוכמי דת המליצו על המוסלמים להחרים כל המוצרים הצרפתים. בעקבות כך התחילו המכולות ברחבי העולם האסלאמי להחרים את המוצרים הצרפתים. משום שבמערב רק מבינים ומדברים בשפת הכוח הכלכלי והכוח הצבאי, לאט לאט הבינו בצרפת ששגו. הם הפכו את צרפת והכלכלה שלה למטרה.
עוד צריך לחכות לנסיגות נוספות מצד מקרון משום המוסלמים לא ישתכנעו ולא יפסיקו לאור נסיגות מרומזות אלא הם מבקשים התנצלות מפורשת. חוץ מזה, אפשר לצפות שגם אם המקרה יסתיים, בעתיד יהיו עוד מקרים של פגיעה בקידושי האסלאם. כדי לפתור את זה על מקרון והגורמים הבכירים, בצרפת לעיין בסטנדרטים הכפולים שלהם במקום לנסות ל"חנך מחדש" את המוסלמים מתוך שאיפה לשנות את ההוראות של האסלאם. בדרך כלל, על המערב והצרפתים לחשוב עוד על הזחיחות וההתנשאות שלהם על שאר העולם. זה לא יעזור שהם חושבים שכל הכוח הצבאי והכלכלי נמצא בידי המערב. עליהם להבין שגם למוסמלמים יש משהו משפיע בהתמודדויות.
מצד שני, על המוסלמים לזהות את ההזדמנויות הלא אלימות כדי להדגיש את השגיאות שבחוקים במדינות שהם גרים בהן ולקיים דיאלוג מתמשך בין שני הצדדים עד שמקרי אי־ההבנות לא יצטברו ולא יווצר קרקע לחלק מהחוגים האופורטוניסטים ללבות את המחלוקות.
