באחרונה הודיע בנק ישראל על העלאה חדה של 0.5% בריבית. מיד לאחר מכן שער השקל נחלש ביותר מאחוז, והמשיך להיחלש גם ביום שלמחרת. מדובר באזעקת אמת: העלאת הריבית אמורה היתה לחזק את השקל. העובדה שהשקל נחלש במקום להתחזק היא עדות מוחצת לאובדן אמון בכלכלה הישראלית.

מאז החלו הדיונים על ההפיכה המשטרית, פעמוני האזעקה של כלכלת ישראל מצלצלים בכל דרך אפשרית. השקל נחלש ב–7% מתחילת החודש, וב–4% מתחילת השבוע שעבר. על פי תחזיות של בנקי השקעות בעולם, מגמת ההיחלשות של השקל צפויה להימשך. מדד המניות של תל אביב צנח ב–5.5%. כך גם איגרות החוב של ממשלת ישראל, שלראשונה זה שנים נושאות תשואה (ריבית) גבוהה מזו של ממשלת ארצות הברית.

מרבית הירידות הללו הן בניגוד למגמה העולמית, והן פועל יוצא של משיכת כספים מישראל. חברות הייטק היו הראשונות להודיע כי הסיכון הישראלי גבוה מדי, ולכן הן מעדיפות להפקיד חלק מהכספים שלהן במדינות בטוחות יותר. החברות הזהירו מפני פגיעה בנכונות להשקיע בהן משום שישראל מתחילה להצטייר עם דמוקרטיה מוחלשת. משם הבשורה על כך שהסיכון הישראלי קפץ מדרגה התפשטה לכל עבר: הבנקים מדווחים על גידול מתמיד במשיכת פיקדונות מהם, יועצי השקעות מדווחים על אלפי משפחות ישראליות אמידות שהחלו לראשונה אי פעם להתעניין בפתיחת חשבון בנק בחו"ל. בדיון בכנסת באחרונה אמר אחד מהם, כי מדובר בקצב של מאות משפחות ביום.

לא מדובר רק בבהלה ישראלית. העיתון הכלכלי החשוב "הפייננשל טיימס", הבנק האמריקאי הענק ג'יי.פי. מורגן, בכירי הכלכלנים בישראל ובעולם — בהם זוכי פרס נובל לכלכלה — כולם הצטרפו לאזהרות. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות עדיין לא התייחסו להשלכות ההפיכה החוקתית, אבל סביר להניח שהן יצרפו אותה לגורמי הסיכון שקיימים בכלכלה הישראלית, כפי שעשה כבר בשבוע שעבר ארגון ה–OECD. קיים חשש שחלק מחברות הדירוג גם יבחרו לתת אזהרה על הורדת דירוג.

ההפיכה המשטרית מגדילה את הסיכון למשבר פיננסי. לא צריך לחכות שתעבור את כל שלבי החקיקה כדי להבין זאת, שהרי כבר כעת כל הסימנים מצביעים על כך. ישראל הופכת למול עיני הציבור לממשלה עם הערת אזהרה פיננסית שמשקיעים חוששים להתקרב אליה. בנימין נתניהו יירשם כאחראי לקטסטרופה זו.