חוקי השחיתות הפרסונליים
אפר 10, 2023 04:53 UTC
ההצעה שהניח יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן, איננה כלל ריכוך של ההפיכה המשפטית, אלא רק שלב א' בתוכנית להפיכת ישראל למתנהלת תחת עריצות רוב. ההצעה תאפשר השתלטות פוליטית על בית המשפט העליון ובתי המשפט בכלל.
לפי ההצעה, הקואליציה תמנה בכל קדנציה של הכנסת, ברוב קואליציוני אוטומטי, שני מינויים לבית המשפט העליון, וגם המינוי השלישי יהיה פוליטי, משום שתידרש הסכמתו של נציג אופוזיציה אחד. רק במינוי הרביעי יהיה צורך בהסכמה של אחד מנציגי השופטים. אלא שלפי אורך החיים הממוצע של הכנסות בעשורים האחרונים, ממילא מינוי כזה יהיה נדיר. בנוסף, הפיכת הוועדה לנשלטת על ידי רוב פוליטי תאפשר מינוי של נשיא לבית המשפט העליון מטעם הקואליציה.
המשמעות היא הפיכת בית המשפט העליון, שמטפל בכל שנה באלפי תיקים מקצועיים ולא חוקתיים, לגוף פוליטי לחלוטין. בישראל, שבה אין כמעט איזונים ובלמים אחרים, כגון חוקה משוריינת, שני בתי פרלמנט או כפיפות לבתי דין בינלאומיים, עצמאות בית המשפט כגוף מקצועי ובלתי תלוי היא קריטית. בכך תאבד סופית האפשרות לשמור על דמוקרטיה ליברלית: כזאת השומרת על הפרדת רשויות, שלטון החוק והגנה מינימלית על זכויות האדם. השופטים שימונו יהוו "סוס טרויאני", שיטה את הרוב בבית המשפט, כך שלא ניתן יהיה לפסול את התיקונים הבאים על האזרחים לרעה: פסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות, ריסוק מעמד הייעוץ המשפטי ועוד.
מעבר לכך, גם המינויים לערכאות הנמוכות ייהפכו לפוליטיים. מתוך ועדה של 11 חברים, יידרש למינוי שופט רוב של שבעה, מהם שישה מהקואליציה. תידרש רק אצבע אחת של נציג אופוזיציה (ובכך יתאפשר סחר מכר במינויים), או של אחד השופטים, בהם נשיא בית המשפט העליון, שהוא עצמו יהיה מינוי מטעם הקואליציה. כל ערכאות בתי המשפט בישראל יתמלאו בעסקנים פוליטיים שימונו על בסיס מפלגתי.
לכן אין מקום להידברות. שכן אחד מסלעי המחלוקת העיקריים היה הוועדה לבחירת שופטים. אם החוק יעבור בקריאות שנייה ושלישית, בית המשפט יהיה חייב לפסול אותו כתיקון שאיננו חוקתי, בשל הפגיעה האנושה בעצמאות מערכת המשפט.
אסופת חוקי השחיתות הפרסונליים — חוק דרעי השני, חוק המתנות החמדני וחוק הנבצרות — מתוכננים לעבור במושב הנוכחי, לכן, יש לסיים את פרק הפשרות האומלל.
