Pars Today

באחרונה, עלתה לקריאה טרומית הצעת חוק שעברה לפני כן בוועדת השרים לחקיקה, שתרחיב משמעותית את תחולתו של "חוק ועדות הקבלה". החוק הקיים מ–2011 מאפשר להפעיל ועדות קבלה ביישובים קטנים בנגב ובגליל, שיכולים לדחות מועמדים להתגורר ביישוב.

אחת האמתלות המשמשות לדחיית מועמדים היא "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי תרבותי של היישוב". ניסוח עמום שמאפשר אפליה בעיקר של פלסטיניים, אך לא רק — גם מזרחים, יוצאי אתיופיה או כל מי שאנשי היישוב המיוחס חוששים ש"יוריד את ערך הדירות". אמנם בחוק קיימת התניית "אי־אפליה", אך זו מנוגדת לעילות הדחייה, וקשה מאוד למועמד להוכיח שהופלה. בפועל, גם מצדיקי החוק נשענים על הצורך ב"ייהוד הגליל", ובכך חושפים שהוא נועד להעדיף יהודים.

הטיעון שעמד מאחורי החוק המקורי היה של הגנה על "חיי קהילה", תחולתו צומצמה ליישובים קטנים של עד 400 משפחות, בנגב ובגליל בלבד. כעת מוצעת הרחבה גדולה מאוד, עד ל–1,000 משפחות, וכן לאזורים נוספים בישראל, כולל בשטחים הכבושים. כך נחשפת האמת: לא בקהילתנות מדובר, אלא ניסיון לעגן חוקית אפליה על בסיס דת, גזע, ולאום, וזאת בניגוד לבג"ץ קעדאן שאסר על הקמת יישוב ליהודים בלבד.

החוק צפוי לחזק מגמות של הדרה וגזענות גם בערים גדולות: מדוע שלתושבי היישובים הקהילתיים הגדולים תהיה אפשרות לסנן את שכניהם, אך לתושבי שכונות בערים לא? רטוריקת הצביון היהודי של ערים כבר נפוצה, והיא רק צפויה להתגבר לקראת הבחירות המקומיות. תיגרם גם פגיעה קשה בפרטיות המועמדים, שעוברים תהליך משפיל של חיטוט בפרטיהם האישיים וחיוב באבחונים שונים, דבר שמהווה גורם מצנן ומרתיע.

חוק זה הוא חלק מאג'נדה רחבה הנשענת על שפה מכובסת של "ציונות", אך מהותה היא "עליונות יהודית" ברוח חוק הלאום, וזאת בהמשך לדיונים על החלטת ממשלה שנועדה לתת עדיפות בקרקעות ליהודים. גם שר המשפטים, יריב לוין, צוטט כאומר שברצונו להביא למינוי שופטים שמבינים שיהודים לא מעוניינים לגור עם פלסטינים, והבהיר היטב עד כמה ההפיכה המשטרית קריטית כדי להכשיר "עליונות יהודית" ולהפלות פלסטינים ומיעוטים נוספים.

מדובר בחוק שסותר את האנושות, לכן אסור שיעבור, ובוודאי אסור שיזכה לגיבוי מאיש מחברי האופוזיציה. גם חברי קואליציה ראוי שישקלו לא לתמוך בחוק המפלה.