מרכז עדאלה חושף את כוונותיו של הכיבוש
מרכז עדאלה פרסם באחרונה נייר עמדה הסוקר את צעדי הממשלה הישראלית להאצת סיפוח הגדה המערבית ואת השלכותיהם המשפטיות. נייר העמדה, מחייב פעולה מידית ודחופה של הגופים הבינלאומיים המוסמכים, וביניהם בית הדין הפלילי הבינלאומי, שחוקר גם ביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראל, ובית הדין הבינלאומי לצדק, שבוחן גם הוא את ההשלכות המשפטיות של הכיבוש המתמשך של הגדה המערבית בידי ישראל.
בנייר העמדה, מוצגים שורה של צעדים שהממשלה הישראלית נקטה כדי ליישם את החזון עליו הצהירה בסעיף הראשון לקווי היסוד שלה, לפיו ''לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל'' ואת התחייבותה לקדם את ההתיישבות בכל חלקיה, לרבות בגדה המערבית הכבושה. צעדים אלה, כוללים שינויים מוסדיים והעברת תחומי פעולה שהיו תחת אחריות המינהל האזרחי אל משרדים ממשלתיים, הכשרת מאחזים והרחבת התנחלויות, והחלה ישירה של חקיקה ישראלית בשטחי הגדה המערבית.
מרכז עדאלה הציג פניות משפטיות שהעביר לממשלה בנושאים אלה, ואת התגובה שקיבל מגורמים רשמיים. התגובות מלמדות על כוונה מוצהרת, גלויה ורשמית של הממשלה להמשיך ולפעול כדי להנציח את הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ולהחיל עליה בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי את החוק הישראלי, תוך שלילה מוחלטת של זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית.
בין המסמכים שמציג מרכז עדאלה בנייר העמדה : תשובתו של מזכיר הממשלה בנושא העברת שטחי פעולה מן המינהל האזרחי אל משרד הנגב והגליל, שבה הוא מבסס את ההצדקה להחזקת שטחים אלה בטענה כי הם יועדו למדינה יהודית על ידי חבר הלאומים בוועידת סאן רמו שהתקיימה לאחר מלחמת העולם הראשונה ב-1920.
במסקנותיו מצביע מרכז עדאלה שצעדי הממשלה מבטאים שאיפה להמשיך ולבסס משטר של עליונות יהודית המעניק לעם היהודי זכות בלעדית להגדרה עצמית, כפי שעוגן בחוק יסוד: הלאום ולהרחיבו אל מעבר לקו הירוק.
מרכז עדאלה ציין כי כוונתה המוצהרת של הממשלה אינה רק להסתפק בצעדי סיפוח דה פקטו המסתוות תחת מסגרת של כיבוש זמני, אלא גם להנציחה דה יורה, באמצעות נקיטת צעדים מוסדיים וחקיקתיים אשר - הלכה למעשה - עוקפים את תחולת המשפט הבינלאומי ההומניטארי כדי להביא במקומו את המשפט הישראלי. הללו עולים עד כדי פשע מלחמה לפי חוקת רומא המקימה את בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג.
הממשלה הישראלית נוקטת צעדים שמעמיקים את מנגנוני השליטה המופעלים בשטחים הכבושים, הנוגדים את אמנת האפרטהייד המגדירה פרקטיקות אלה כפשע נגד האנושות.
בית הדין הבינלאומי לצדק, נתבקש בחודש דצמבר 2022 על ידי העצרת הכללית של האו''ם לבחון את ההשלכות המשפטיות של הכיבוש המתמשך, ומדיניות ההתנחלויות והסיפוח שמפעילה ישראל בשטחים הכבושים, אבל הישות הישראלית ממשיכה לרמוס את המשפט הבינלאומי.