חוק הביאוס

הוועדה המשותפת לחוק הלאום בראשות ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) התכנסה הבוקר (יום שלישי) להצבעה על סעיף 7 השנוי במחלוקת, שנוסח מחדש לאחר שהושגו הבנות בין ראש הממשלה הישראלי לשר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט.

על פי הנוסח המתוקן שעליו הצביעו חברי הוועדה, סעיף 7, נוסח באופן הבא: "ישראל רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך 'לאומי' ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". נוסח זה מוסכם גם על הגורמים המשפטיים והן על מפלגות הבית היהודי והליכוד. הוועדה סיימה להצביע על כל ההסתייגויות שלא עברו. כעת יוגשו ריווזיות על הסעיף והצבעות מחודשות ולבסוף יצביעו סופית על הסעיף.

אתמול, בתום חמש שעות דיון, סיימה הוועדה לאשר את כל שאר סעיפי החוק. הסעיפים 5  ו-6 קובעים כי ישראל תהיה פתוחה להגירה יהודית מרחבי העולם. ביום שלישי שעבר אישרה הוועדה את ארבעת הסעיפים הראשונים בחוק, בהם הסעיף המבקש להסיר את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית בישראל.

כמו כן, ביקשו החרדים לקיים התייעצות עם הרבנים בשל התנגדותם לכמה מהסעיפים בחוק הלאום. החוק היה אמור לעלות להצבעה כבר אתמול במליאה, אך בשל ההתנגדויות, והעובדה שרק היום יצביעו על ההסתייגויות בנוגע לסעיף 7 מעורר המחלוקת, ההצבעה נדחתה ועשויה להתקיים רק מחר. מליאת הכנסת מתכנסת השבוע בפעם האחרונה לפני היציאה לפגרת הקיץ, ולכן בקואליציה היו נחושים לסיים את ההצבעה הבוקר.

עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הישראלית, אמר אתמול כי "יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם, אבל אין עוד מדינה שהיא גם דמוקרטית וגם יהודית. אנחנו ייחודיים במובן הזה. על המתח הזה נמצא כל הדיון הזה והתפקיד שלנו. ופה אני אשיב לח"כים מהרשימה המשותפת: כשאתם באתם ואמרתם 'התיישבות יהודית משמע אין ערבים' - באנו ואמרנו לחלוטין לא".

נזרי הוסיף: "יש הבחנה בין זכויות הקולקטיב לזכויות הפרט; זכויות לאומיות יש בישראל הזו ליהודים. אני מאמין בזה גם כמשפטן וגם אזרח, וכמו שכתוב בסעיף 1ג - היא ייחודית ליהודים. אני לא יכול להתווכח עם זה שזה יוצר אפליה. אני אומר את זה בלי להתנצל. לעומת זאת, בפן של זכויות פרט אין ואסור שיהיה הבדל".

בתגובה, תקף אותו ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "הפרשנות המשפטית שלך לא שווה. מה שאתה אומר זה כלום". זמן קצר לאחר מכן ולבקשת חברי הכנסת, התנצל האחרון בפני נזרי.

במקביל לדיון הסוער בוועדה המיוחדת בכנסת, התראיין אתמול מוביל החוק, השר יריב לוין, והתייחס למשוכה הבאה הצפויה לו בהמשך, בבג"ץ. "עד היום לא היתה התערבות בחוקי יסוד. אין דבר כזה שבית משפט שם את עצמו גם מעל מה שהוא קורא בחוקה, ומחליט שהוא גם קובע מהם ערכי היסוד ומהם חוקי היסוד", אמר לוין.