מנעד המניפולציות
זה קרה לפני מספר שבועות, בישיבת ראשי מפלגות הקואליציה. מושב הכנסת עמד בפני סיום, אווירת סוף קורס פשטה במסדרונות הפוליטיים, וכל מה שסיעות הקואליציה רצו זה לסיים את מושב הכנסת בשלום ולהימלט עד אמצע אוקטובר. אבל אז כחכח ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו בגרונו והפיל את הנוכחים בחדר מכיסאם: אני רוצה להעביר את חוק הלאום עוד במושב הזה, אמר.
חוק הלאום? מאיזה בוידעם הוא חילץ עכשיו את חוק הלאום, שאלו את עצמם הנוכחים. זה דחוף, ענה נתניהו על שאלה שלא נשאלה, והזכיר את בג"ץ קעדאן המפורסם. צפויות לנו סכנות רבות, רמז, אם לא נעביר את חוק הלאום עוד במושב הזה. זוהי משימה לאומית. דבריו לא ממש שכנעו את הנוכחים. הם מכירים את ביבי, הם גם מכירים את חוק הלאום. בג"ץ קעדאן נעתר לפני 23 שנה ונפסק לפני 20 שנה. מעשה במשפחת קעדאן מבאקה אל־גרבייה שחשקה נפשה לשפר דיור ולרכוש מגרש "בנה ביתך" ביישוב קציר. אלא שאז התברר שמדובר בפליסטינים. "ועדת הקבלה" דחתה אותם, הם הלכו לבג"ץ, ואחרי שנים של דיונים ומאמצי פשרה נפסק שאין מה לעשות. מכיוון שישראל טוענת שהיא דמוקרטיה, ומכיוון שאסור להפלות בין אזרחים בדמוקרטיה, יתכבדו הקעדאנים ויבנו את ביתם בפרויקט.
השופט ברק, שישב בראש הרכב של חמישה שופטים, טען: "אין, אפוא, כל סתירה בין עקרונותיה של ישראל כ'מדינה יהודית ודמוקרטית' לבין שוויון גמור בין כל אזרחיה. נהפוך הוא: שוויון הזכויות בין כל בני האדם בישראל, תהא דתם אשר תהא ותהא לאומיותם אשר תהא - נגזר מערכיה של ישראל 'כמדינה יהודית דמוקרטית'".
אז מה פתאום נזכר נתניהו פתאום בבג"ץ קעדאן? ייתכן שעשרות אלפי קעדאנים נוהרים בזה הרגע ממש, באוטובוסים נהוגים על ידי סמולנים כיובל דיסקין (ראש השב"כ לשעבר), תמיר פרדו (ראש המוסד לשעבר), בני בגין (תמהוני שמסתובב בין ספסלי הליכוד בכנסת), דן מרידור (מישהו שהיה משהו), פרופ' אלן דרשוביץ (בדרך כלל מגן על שחיתויות מדרג בינוני) ושאר בוגדים מהסוג הזה ופושטים על אתרי "מחיר למשתכן", עוקרים באלימות את שלטי "כחלון. הביטחון שלך" ומנופפים במקומם בדגלי דאע"ש? גם אם נדמה לנו שלא, ראש הממשלה הישראלי חשוף ל"חומר השחור" המודיעיני הכמוס, אולי זה נודע לו משם?
