פסיקתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי, שקבעה כי יש לו סמכות שיפוטית בשטחים הכבושים ובמזרח עיר הקודש, עוררה, כצפוי, תגובות סוערות בישראל. בנימין נתניהו, בביקורתו על ההחלטה, הציב את טיעוניו על שני יסודות מוכרים: האחד, "בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים ובמקום זאת רודף אחר ישראל". והשני, "בהחלטתו זו פגע בית הדין בזכותן של מדינות דמוקרטיות להגן על עצמן מפני 'טרור'".

אין גבול לציניות של בנימין נתניהו, ומביך עד כמה נמוך מוכנה חבורת חסרי החוליות שמקיפה אותו לרדת בשביל למלט אותו מדין. באחרונה התנדב למשימה הבזויה לא אחר מאשר יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין. לוין קרא לדחות את שלב ההוכחות במשפט של נתניהו, באמתלת הבחירות שייערכו במארס. ככה זה בישראל של נתניהו: יד ראש הרשות המחוקקת רוחצת את יד ראש הרשות המבצעת.

בג"ץ דן בהרכב מורחב, בראשות הנשיאה אסתר חיות, בעתירות הדורשות לקבוע כי הגדלת תקציב המדינה ב–11 מיליארד שקל בטלה, משום שהיא נעשתה תוך "שימוש לרעה בחוק יסוד": איומי החרדים להפיל את הממשלה מחד, וחוסר ההסכמה בין כחול לבן לליכוד על התקציב מאידך, הובילו לפני כמה חודשים לגיבושה של "פשרת האוזר", שבה חוקקה ישראל חוק יסוד בהוראת שעה, והגדילה את התקציב ההמשכי ב–11 מיליארד.

בנימין נתניהו ממשיך בניסיונותיו להימלט מהדין, כאילו לא היה ראש הממשלה אלא עבריין נמלט. הוא מפעיל את עורכי דינו בלא הרף, מתוך כוונה להתיש את בית המשפט ולדחות את הדיונים בעניינו. נתניהו עושה זאת כדי להרוויח זמן, עד שיוכל ליצור לעצמו דרך חילוץ בעזרת הכנסת — פריווילגיה ששום אזרח מן השורה אינו מקבל, ושכל כולה מדיפה ריח שחיתות.

שאול מרידור, עד לאחרונה ראש אגף התקציבים באוצר, וקרן טרנר, עד לפני חודשיים מנכ"לית משרד האוצר, התפטרו במחאה מתפקידם. הם עשו זאת לאחר שהבינו כי תהליך קבלת ההחלטות במשבר הקורונה — שמובל על ידי בנימין נתניהו, באמצעות שר האוצר, ישראל כץ – מונע משיקולים פוליטיים וזרים. בתוכנית "עובדה" פרשו השניים את החוויה הקשה שלהם כמשרתי ציבור שנחשפו לאופן קבלת ההחלטות, עד שלא יכלו לשאת זאת יותר והתפטרו.

הניסיון הכושל של שר החינוך, יואב גלנט, לאסור על כניסתו של מנכ"ל "בצלם", חגי אלעד, לבית הספר הריאלי בחיפה, הוא ראיה נוספת להתפשטות הנגע האנטי־דמוקרטי בישראל. הוא גם מלמד על החשיבות הגדולה של הכנס שיזם הריאלי למורת רוחו של הימין.

תגובת אמיר אוחנה להודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה אין לו סמכות להחליט שלא לחסן אסירים נגד קורונה, חמורה לא פחות מאשר עצם החלטתו הנואלת שלא לחסנם.

בתקופה האחרונה נראה שבנימין נתניהו עשה פנייה של 180 מעלות ביחסו לאזרחים הערבים. את שנת 2021 פתח בביקור בקופות החולים בטירה ובאום אל־פאחם, שם הצטלם עם ג'אברין מוחמד, המתחסן המיליון בישראל. הוא דיבר על רצונו בקולות הערבים ועל כוונתו להעביר את התוכנית למיגור האלימות. עוד בשלהי 2020 נרשמה התקרבות בינו לבין יו"ר רע"מ מנסור עבאס.

הקמת מפלגת "הישראלים" בראשות ראש העיר תל אביב־יפו, רון חולדאי, ושר המשפטים לשעבר מכחול לבן, אבי ניסנקורן, היא חדשה משמחת למחנה השמאל־מרכז. אחרי פארסת כחול לבן, הדברים שנשא חולדאי מעודדים וחשובים.

לא מעט נכתב על חבל ההצלה שסיפק יו"ר כחול לבן, בני גנץ, לראש הממשלה הנאשם, בנימין נתניהו. פחות נכתב על חבל התלייה שהידקו השניים סביב צוואר הכנסת.