זה לא סיפור גדול. שום כדור לא נורה, שום פלסטיני לא נעצר על לא עוול בכפו, חיילים ישראלים לא הפחידו ילדים במיטתם ולא טירטרו זקנות. הסיפור הזה מחוויר לעומת העוולות המתרחשות בשטחים הכבושים מדי יום. ובכל זאת, בסיפור הקטן הזה מסתתר משהו גדול ומדיר מנוחה: תחושת האדנותיות הישראלית והאתנוצנטריות היהודית.

החלטתו של נפתלי בנט להחרים את השליח המיוחד של ארה"ב לענייני איראן, רוברט מאלי, שביקר באזור על רקע מאמציו לחדש את שיחות הגרעין עם איראן, היא מתריסה ומזיקה לישראל. חמור מזה, היא מציגה אותו באור מגוחך, כמי שמניף את דגל ה"שינוי", אך בפועל נוהג בהקשר האיראני כחיקוי דהוי של קודמו, בנימין נתניהו.

הצעת החוק החשובה של חבר הכנסת איימן עודה להקמת בית חולים בעיר סכנין, עוררה מהומה במליאת הכנסת. בקואליציה התייחסו אל ההצעה כאל הטרלה פוליטית מוצלחת מצד האופוזיציה, במקום לראות בה דרישה טריוויאלית, שהממשלה עצמה היתה אמורה ליזום ולקדם.

משרד המסחר האמריקאי הכריז כי NSO Group ו"קנדירו", שתי חברות ישראליות לסייבר התקפי, הוכנסו לרשימת החברות שעוינות את האינטרס הלאומי האמריקאי, בשל פעילותן בשירות משטרים דיקטטוריים ונגד ערכים דמוקרטיים בעולם.

ההבטחות של ראש הממשלה נפתלי בנט בוועידת האקלים בגלזגו להצעיד את ישראל לעתיד אקלימי חדש, ייבחנו בשורת צעדים ארוכי טווח בתחום ייצור האנרגיה, תחבורה נקייה ועוד. אבל יש צעד חשוב שהממשלה יכולה לבצע כבר עכשיו — מבחן ראשון להוכחת רצינות כוונותיה — והוא ביטול הסכם שחתמה חברת קצא"א (קו צינור אירופה־אסיה) עם חברה מאיחוד האמירויות.

לפני 65 שנה, ב–29 באוקטובר 1956, נרצחו 47 אזרחים פלסטינים בכפר קאסם. בין הקורבנות היו ילדים, נשים וזקנים.

אין דבר מובן מאליו יותר מאשר חוק, האוסר על נאשם בפלילים להרכיב ממשלה או לכהן בראשה. במציאות פולטית מתוקנת, קריאה בתזכיר החוק שפירסם שר המשפטים, גדעון סער, היתה אמורה להתקבל בהנהון־ראש רבתי. אבל בישראל, הנמצאת עדיין בשלבי התאוששות מטלטלת השנתיים האחרונות תחת כהונת הנאשם בפלילים בנימין נתניהו כראש הממשלה, המצב שונה.

שרת הפנים איילת שקד מאמינה שהמהלכים הלאומניים שלה ישכיחו מהאלקטורט הימני את העובדה שהיא חברה לשמאל ולפלסטינים, ויגרמו לו לשמור לה אמונים בלב עד שתואיל בטובה "לחזור הביתה", להצטרף לליכוד ולהתמודד על תפקיד היו"ר אחרי בנימין נתניהו. למשל היא השאירה אבק אפילו לכהניסט איתמר בן־גביר ולפעילה האנטי־חברתית שפי פז, כשהורתה לנציג מטעמה להתנגד לתוכנית משרד הבריאות להסדיר ביטוחי בריאות למבקשי מקלט בוגרים.

על פי נתונים שאספה הרשות לתחרות, ישראל היא מרחב של פייסבוק: מעל 90% משתמשים בוואטסאפ יותר מפעמיים ביום, 85% באפליקציית פייסבוק ו–76% באינסטגרם. השליטה של הרשת החברתית על חיי היומיום וכוחה בעיצוב התודעה של הציבור בישראל חסרי תקדים, ולכל פוסט — גם כזה שעוסק בהכחשת קורונה, מסית או מגביר את הקיטוב בין קבוצות שונות בישראל — יש פוטנציאל השפעה אדיר.

היחסים הטעונים בין נפתלי בנט לבני גנץ הגיעו באחרונה לשפל חדש. זאת בעקבות הנאום של בנט בכנסת, שבו גילה את דבר קיומו של המבצע לאיתור מידע על גורלו של רון ארד. בנט לא התייעץ עם גנץ לפני הנאום, וגנץ, בתגובה, דאג להעביר את המסר שהמבצע לא היה מוצלח.