באחרונה נפתח לתנועה כביש 4370 שמחבר את ההתנחלויות שמצפון לעיר הקודש לתל אביב. עוד לפני פתיחתו הוא נהפך ל"סמל ויזואלי", וזאת בזכות החומה שמחלקת אותו באמצע — מחצית הכביש לישראלים, רובם המוחלט מתנחלים שמגיעים לעיר יום־יום, ומחציתו השנייה לפלסטינים, שיוכלו לעקוף את עיר הקודש, האסורה להם בכניסה, בדרכם מרמאללה לבית לחם.

שלושה חודשים לפני הבחירות, חשדות כבדים לפלילים תלויים ועומדים נגד בנימין נתניהו. למעשה, חשדות אלה הם הנתון המשמעותי ביותר הניצב לפני הציבור, או שמא יש לומר — הנעלם הגדול ביותר. שכן היועץ המשפטי לממשלה הישראלית, אביחי מנדלבליט, טרם אמר את דברו בשאלה, אם הראיות שנאספו בחקירות המשטרה מספקות לצורך הוכחת אישומי השוחד והמרמה בבית המשפט, ובנוסף נמנע מהציבור מלהיחשף לתמונה העובדתית והראייתית המפורטת.

החלטת שר החינוך, נפתלי בנט, ושותפתו שרת המשפטים, איילת שקד, לפרוש ממפלגת הבית היהודי ולהקים מפלגה חדשה בראשותם היא קודם כל הודאה בתקרת הזכוכית האלקטורלית של מפלגת המתנחלים. בנט ושקד יודעים, שאין די ישראלים המעוניינים לקנות את המרכולת האידיאולוגית של הציונות הדתית.

ראשי הקואליציה הודיעו על החלטתם לפזר את הכנסת וללכת לבחירות ב–9 באפריל. ההחלטה התקבלה "מתוך אחריות תקציבית ולאומית", לשון ההודעה. הציניות שאיפיינה את הממשלה מלווה אותה עד יומה האחרון: הרי נתניהו ושריו גילו בעת כהונתם הכל מלבד אחריות. לממשלת נתניהו לא חסרות סיבות להתפזר. קשה לחשוב על זירה כלשהי שבה לא זרעה ממשלה זו הרס. אין מערכת שלטונית, מוסד וערך ממלכתיים או רקמה אזרחית שלא הושחתו על ידיה.

חיילי ישראל הרגו את מוחמד חבאלי, צעיר פגוע נפש בן 22, תושב מחנה הפליטים טול כרם. הם ירו בו ממרחק של כ–80 מטרים בזמן שקורבנם, בעצת חבריו, סב על אחוריו ועמד להסתלק מהרחוב בטול כרם שבו עמדו החיילים.

באחרונה חתם שר העבודה והרווחה של ישראל, חיים כץ, על מסמך המאשר שבוגרי אוניברסיטת אל־קודס יוכרו כעובדים סוציאליים. אבל יממה אחרי, קיבל השר פנייה מעיתון "ישראל היום", שהגדיר את אל־קודס "תומכת טרור". כץ נבהל, והודיע על ביטול ההכרה בבוגרי האוניברסיטה. "לא אתן הכרה למוסד שתומך בטרור", אמר והורה להקפיא את ההכרה במאות העובדים הסוציאליים.

הרצח של סילבנה צגאיי בת ה–12 בדרום תל אביב יכול היה אולי להימנע, אם דלתות לשכות הרווחה היו פתוחות למבקשי מקלט כפי שהן פתוחות לישראלים. מה שכן ברור הוא, שבן זוגה של אמה לא היה מטופל במרכז למניעת אלימות.

באחרונה הועלתה במליאת הכנסת הצעת החוק המכונה "נאמנות בתרבות" לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית. למרות ההתנגדויות הרבות לה בדיונים בוועדת החינוך, ועל אף חוות דעתו החד־משמעית של היועץ המשפטי לכנסת כי ההצעה חייבת לעבור תיקונים מקיפים בכדי לעבור את רף החוקתיות, השינויים שנעשו בה קוסמטיים בלבד.

עם פרסום מסקנות המשטרה מחקירת ״פרשת הצוללות״ (תיק 3000) ובכללן המלצה להעמיד לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים את ששת החשודים המרכזיים בה, ובהם מקורבים לבנימין נתניהו, הודו במשטרה, כי ״הלסתות נשמטו מהסיפורים״ שסיפר עד המדינה בפרשה, מיקי גנור. התמונה שהתגלתה עתה גם לפני הציבור היא אכן שומטת לסתות. מדובר בפרשת שחיתות מהחמורות בתולדות ישראל.

ועדת השרים לחקיקה התכוונה לדון בהצעה להוסיף "פסקת התגברות" לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש סעיפים בחוק ה"הסתננות" שבג"ץ פסל משום שסתרו את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.