בחודש אפריל בג"ץ הודיע על ביטול "חוק הפיקדון", שחייב מבקשי מקלט להפריש מדי חודש 20% משכרם לקרן פיקדון ייעודית, שאותה יוכלו לפדות רק אם וכאשר יעזבו את ישראל.

הגירעון בתקציב ישראל ביולי זינק ל–7.2%. עד סוף השנה הגירעון צפוי לטפס ל–13%. זהו אחד משיעורי הגירעון הגבוהים ביותר, והוא גם אחד הבעייתים ביותר, בגלל הרכב ההוצאה של ממשלת ישראל.

בשנים האחרונות בנימין נתניהו הוא מחולל האלימות הראשי בישראל, ומתוקף תפקידו ומעמדו גם המסוכן ביותר. את הסטאז' הוא עשה בסתיו 1995, בימי אוסלו. בימים האחרונים, בגבור עליו מצוקתו הפוליטית, המשפטית והמשפחתית, הוא מוציא לפועל את השלב המכריע בתוכניתו: להבעיר את ישראל.

המסר של יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, לממשלת הקורונה, חד וברור: "אנחנו לא נפסיק לדרוש, שבכל אחת מההנחיות שיוצאות מהממשלה יהיה רעיון מסדר". כך הבהירה רגע לפני שהוועדה דחתה את צו הסגירה הממשלתי למסעדות, ואישרה את פתיחתן.

יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל, פרופ' רון רובין, שהתפטר באחרונה מתפקידו, לא השאיר מקום לפרשנות באשר למניעיו: "אנו עדים לניסיונות השתלטות על המדע, שמטרתם להפחיד, להחליש, לצנזר, ולאפשר לאינטרסים פוליטיים להכתיב את סדר היום של המחקר", כתב לחברי הסגל והסטודנטים. התפטרותו מצטרפת לשורת התבטאויות של בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה.

תיעוד המעצר האלים של תושב חולון, לאחר שהשוטרים ביקשו לתת לו דו"ח בגין אי־עטיית מסכה, מדגיש פעם נוספת, וביתר שאת, את בעיית האלימות המשטרתית. בשנים האחרונות, כשלכל אזרח יש מצלמה בכיס, אלימות זו נחשפת ברשתות החברתיות, ולמערכות אכיפת החוק אין יותר דרך להסתיר אירועים חריגים. יתרה מזאת, החשיפה מחייבת את המשטרה להכיר בבעיה שממנה היא מנסה להתעלם, ולהתמודד עמה. האלימות המשטרתית אינה פוסחת על אף אחד: הכל בשם הטענה של "שמירה על הסדר הציבורי".

לכאורה, אין מקום להתאכזב שוב מבני גנץ. לקהל בוחריו לא אמורות להיות יותר ציפיות ממי שהפר את הבטחת הבחירות המרכזית שלו, הפנה עורף לבוחריו ולחבריו, חבר ליריבו הפוליטי והעניק לחבר כנסת נאשם בפלילים את הרוב הדרוש לשם הקמת ממשלה.

תשע שנים חלפו מאז יצאו מיליון ישראלים לרחובות כדי למחות על יוקר המחיה; לנוכח הצעת החוק שמקדם כעת באגרסיביות ח"כ מיקי זוהר מהליכוד — המעדיפה את האינטרס של החזקים והמקושרים על פני זה של הציבור הרחב — נראה שהשפעת המחאה ההיא התפוגגה לחלוטין.

במשך התקופה שעברה מאז פרוץ מלחמת 1967-מנעו ממשלות ישראל, ולא בכדי, מהחלת ריבונות בתחום שמעבר לקו הירוק (למעט שטחים שסופחו לעיר הקודש ורמת הגולן). המדיניות הזאת מאפשרת לישראל לדבוק עד היום בטענה ששליטתה בגדה המערבית (וברצועת עזה) איננה אלא מצב זמני, וכי ההחלטה בנוגע לריבונות בשטחים הכבושים אמורה להתקבל במשא ומתן בין הצדדים. "המצב הזמני" לא הפריע לממשלות ישראל לקבוע עובדות בשטח באמצעות מפעל ההתנחלויות, מכוח צווים צבאיים ובכוח הזרוע.

בחשבון הטוויטר שלו, מציג עצמו בנימין נתניהו כ"ראש ממשלת ישראל ויו''ר הליכוד", אולם ציוציו מלמדים שהמנהל האמיתי של החשבון הוא "הנאשם נתניהו".