פעם נוספת, החשש להיות ממוין כ"שמאלן" משבש את הדעת של חברי הממשלה הישראלית. בתקופה האחרונה הציגה ממשלת ישראל תזכיר לחוק שיאפשר למבקשי מקלט למשוך מדי חודש עד 2,700 שקלים מכספי הפיקדון שלהם.

הזרקור שהופנה אל התנועה הדרמטית של בני גנץ אל ממשלת אחדות בראשות בנימין נתניהו, וזאת במחיר פירוק השותפות עם יש עתיד ותל"ם, הותירו את התנועה בעלטה.

בחסות המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה מעמיקה ממשלת ישראל את חדירתה לחיי בני האדם. שר המלחמה, נפתלי בנט, ממשיך להשתמש בסמכויותיו הזמניות כדי לקדם תוכניות הרומסות בגסות את הזכות לפרטיות ומרסקות את ההבחנה, החיונית בדמוקרטיה, בין הצבא לחברה האזרחית.

בהתפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת ובנעילת המליאה הצליח יולי אדלשטיין לעכב את הבחירה ביו"ר קבוע לכנסת לפרק זמן קצר. זאת בניגוד לפסק הדין של בג"ץ, שחייב אותו לאפשר דיון לבחירת יו"ר הכנסת.

מניין הנדבקים בישראל בנגיף הקורונה הולך ועולה. משרד הבריאות נוקט במדיניות בידוד מחמירה ועשרות אלפי ישראלים נכנסו לבידוד. ועם זאת, בימים האחרונים נשמעות תלונות מגורמי רפואה על התערבות של הדרג הפוליטי, בעיקר של נתניהו, בתוכן ההנחיות של משרד הבריאות כמו גם בעיתוי פרסומן. אנשי נתניהו לוחצים לסכל הנחיות בידוד לשבים מארה"ב מחשש לפגיעה ביחסים איתה ועם דונלד טראמפ.

בנימין נתניהו הוא שהחדיר לציבוריות הישראלית את המושג "קמפיין נגטיב". מ"פרס יחלק את עיר הקודש" ב–1996 ועד לניסיון לצייר את יו"ר כחול לבן, בני גנץ, כמעורער נפשית בשנה האחרונה, שוב ושוב רכב נתניהו על נימי השנאה כל הדרך אל הקלפי.

פעם שנייה נחשפה פרצה קטסטרופלית באפליקציית "אלקטור", המשמשת את מפלגת הליכוד לניהול קמפיין השטח שלה. מערך הסייבר והרשות להגנה על הפרטיות קיבלו דיווחים ומיהרו לפעול, אבל חברת אלקטור התעלמה מהראיות שהוצגו לה, ובליכוד המשיכו להפעיל את האפליקציה ואף לקדם אותה בכל אירוע אפשרי, גם אחרי הדליפה הראשונה.

בתקופה שבה נדמה כי השחיתות פשתה בכל בישראל, ייתכן שאין מקום להתפלא על כך שוועדת הכנסת הצביעה בעד בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ מהליכוד.

תמיכתו של הסמן השמאלי של כחול לבן, ח"כ עפר שלח, בתוכנית המאה של טראמפ היא סימן מבשר רעות בעיני מי שקיוו לראות בכחול לבן אלטרנטיבה פוליטית לשלטון הימין, ולא רק תוכנית להשמת עובדים. בדבריו שלח הביע אמנם הסתייגות נחרצת מחילופי שטחים ביישובי המשולש ובוואדי עארה, תיאר את הסעיף הזה כ"מגונה" והבטיח שאם כחול לבן תהיה בשלטון הוא יירד מסדר היום. את החזון הזה הוא תיאר כחזון של "מדינה פלסטינית מפורזת לצד ישראל, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל".

האיחודים משמאל, של העבודה־גשר־מרצ, ומימין, של הימין החדש־האיחוד הלאומי־הבית היהודי, מחדדים את מהותן של בחירות 2020. לפני הבוחר הישראלי עומדות כעת שתי חלופות בלבד.