המשרד לנושאים אסטרטגיים של ישראל, שפורק והוקם במהלך השנים בנסיבות פוליטיות והמציא עצמו מחדש באחרונה תחת השר גלעד ארדן, חשף את רשימת 20 הארגונים שפעיליהם אינם מורשים להיכנס לישראל בשל תמיכה בחרם עליה כאמצעי למאבק בכיבוש. זאת בהתאם לתיקון הדרקוני לחוק הכניסה לישראל, שאושר בכנסת במארס האחרון וקובע, כי לא תינתן אשרה לאדם ״אם הוא, הארגון או הגוף שהוא פועל בעבורם, פירסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על ישראל״.

ברוב דחוק אישרה הכנסת בקריאה טרומית את החוק להטלת עונש מוות על מפגעים פלסטינים. חוק זה ראוי להיגנז ולא לעבור לשלבי החקיקה הבאים, אחרי שמילא את שליחותו הפוליטית ותרם את תרומתו לכל שוחרי הקריאה "מוות למפגעים ", לפוליטיקאים שמתחרים ביניהם על חקיקה פשיסטית, לאנשי הימין "הקיצוני" ו"המתון", ולכל מי שידו לא רעדה, כאשר הרים אותה לתמוך בו. עונש מוות אינו אלא רצח בדם קר, המבוצע בידי החברה האזרחית, ולכן הוא פסול מוסרית.

מטרתו המקורית של "חוק ההמלצות" היתה למנוע מהמשטרה להעביר לפרקליטות את המלצתה להגיש כתב אישום נגד בנימין נתניהו, ובכך למנוע מהציבור לדעת מה הסיקה בתום שנה ויותר של חקירות. מטבע הדברים, החוק עורר ביקורת והתנגדות, שלאורן שינו את נוסח ההצעה ובגרסתה העדכנית הוא לא יחול על החקירות שהחלו לפני כניסתו לתוקף, בהן חקירות נתניהו בתיקי 1000 ו–2000, וחקירת ח"כ דוד ביטן. ח"כ בני בגין, שהתנגד בנחרצות להצעת החוק בגרסתה המקורית, הסביר ש"הקושי העיקרי הוסר ממנה.

האישור שנתנה ועדת השרים לחקיקה להצעת החוק שיזמה שרת המשפטים, איילת שקד, ולפיה, הסמכות לפתוח במלחמה תועבר ממליאת הממשלה אל הקבינט המדיני־הביטחוני, הוא המחשה נוספת לקלות הדעת שבה הממשלה וראשה מתייחסים לחוקים, בהם חוקי יסוד, ולמסורת הפוליטית והחוקתית שהתגבשה במשך השנים.

עם האישור של חוק המרכולים, העמיק בנימין נתניהו את השליטה האורתודוקסית על החיים הציבוריים בישראל. החוק, שנועד לעקוף את הרשויות המקומיות ולחסום התערבות שיפוטית, מקנה לשר הפנים את היכולת שלא לאשר פתיחת בתי עסק בשבת.

ממשלת בנימין נתניהו ממשיכה במסע הרדיפה הפוליטית של ארגוני החברה האזרחית ומרחיבה מדי יום את בנק המטרות שלה. אל ''בצלם'' ו''שוברים שתיקה'', ארגונים הנמצאים זה זמן במוקד הרדיפה שלה, הוסיף באחרונה שר החינוך, נפתלי בנט, את האגודה לזכויות האזרח.

לא צריך להיות אוהד של "שוברים שתיקה" כדי להבין שמשהו רקוב בדרך טיפולה של מערכת החוק והמשפט בעניינו של דובר הארגון, דין יששכרוף, שמסר שהיכה עציר פלסטיני בעת שירותו הצבאי בחברון.

בחודשים האחרונים פורסמו בעיתון הישראלי "הארץ" סיפורים מטרידים על האופן שבו גונבת החטיבה להתיישבות אדמות מפלסטינים ו"אדמות מדינה". בשעת הצורך לא מהססת החטיבה, הממומנת מכספי ציבור, לרמות אפילו מתנחלים למען המטרה הקדושה — הקמת עוד מבנים בהתנחלויות.

סופת הצעות החוק המופרכות — שכל תכליתן לסמא את עיני הציבור, שלא יראה את גל החקירות הפליליות הקרב אל בנימין נתניהו ומאיים לשים קץ לשלטונו — היכתה את ועדת השרים לענייני חקיקה. בניגוד לעמדת היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, והפרקליט, שי ניצן, החליטו השרים לאשר את "חוק מניעת המלצות המשטרה", האוסר על המשטרה לפרסם המלצות בתום חקירותיה. סוכם כי הצעת החוק תנוסח מחדש, בתיאום עם משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים, וככל הנראה תתמקד במניעת פרסום עמדת המשטרה בסוגיית היקף הראיות בתיקי שחיתות ציבורית.

בכל פעם שהתנהלותו של בנימין נתניהו חושפת תחתית חדשה של חוסר ממלכתיות — עולה, בדרך כלל מחוגי השמאל, קריאה לח"כים של הליכוד לקום ולעמוד מולו.