תחקיר "ניו יורק טיימס" מספק הוכחה נוספת לכך, שתחת בנימין נתניהו פעלה חברת NSO כזרוע ממשלתית כמעט. החפיפה בין רשימת המדינות החברות החדשות של ישראל לרשימת המדינות שקנו את תוכנת הריגול המתקדמת של חברת NSO , פגסוס, איננה מקרית. מתברר, שממשלת ישראל וחברת NSO יצאו ביחד למבצע "חבר מביא פגסוס".

לאחר 141 יום בהם חייו של העציר המינהלי הישאם אבו הוואש היו נתונים בסכנה, הושגה הסכמה על שחרורו ב-26 בפברואר. חבל שרק אחרי ארבעה חודשים וחצי של שביתת רעב במחאה על מעצרו ללא משפט, ובעקבות תסיסה ברשות הפלסטינית ואיומים מצד הג'יהאד האיסלמי וחמאס, הושגה תוצאה מתבקשת זאת.

הכינוי "חוק הפייסבוק", שדבק בטיוטת החוק למניעת הסתה ברשתות החברתיות, הוא כינוי מטעה ומסוכן, שמסתיר בעיות יסוד בחוק שאישרה ועדת השרים לחקיקה לקריאה ראשונה.

מתנחלים עלו שוב, בחסות הצבא של ישראל, להתנחלות ה"מפונה" חומש שבגדה המערבית. תחת ההפגנה המתריסה הזאת, צריך היה לאפשר סוף סוף לבעלי האדמות של חומש, איכרים מהכפר בורקה, לחזור לאדמתם שהיא רכושם הפרטי זה דורות. כל עוד זה לא יקרה, והמתנחלים בגיבוי הממשלה והצבא של ישראל ימשיכו בתעלוליהם, קיום ישיבה בחומש או כל דבר אחר, תמשיך חומש להיות מוקד של עוול ושל שפיכות דם.

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בחודשים האחרונים בעתירה לאפשר לילדים של מבקשי מקלט ללמוד מחוץ לאזורי הרישום שלהם. העותרים והעירייה הגיעו להסכמה, כי כ–90 תלמידים בכיתות א'–ג' הלומדים בבתי ספר בדרום העיר שבהם אין אף תלמיד ישראלי, יוכלו להיקלט במוסדות חינוך במרכז ובצפון העיר, על בסיס מקום פנוי. ואולם, יישום ההסכם מותנה במערך הסעות — שבאחריות משרד החינוך.

רק בממשלה החיה בהכחשת המציאות — כלומר, של הכיבוש והשליטה הצבאית על עם אחר שהיא מתחזקת יותר מחצי מאה — אמירה בנאלית כמו זו של השר ל"ביטחון פנים", עמר בר־לב, מתקבלת בשאט נפש ומעוררת פולמוס ציבורי.

שטחים כבושים הם שטחים כבושים וסיפוח הוא סיפוח, גם אם מדובר ברמת הגולן וגם כשלתוכנית הסיפוח קוראים "תוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית בת קיימא".

מעצר עיתונאי "הארץ" גידי וייץ במרכז תל אביב צריך להטריד כל אזרח. וייץ צעד בעיר והבחין בשני שוטרים, שתיחקרו פלסטיני בחשד שהוא שוהה בלתי חוקי. וייץ, שהכיר את הפלסטיני, עמד במרחק סביר ושאל לפשר התחקור. השוטרים ביקשו שיתרחק מהמקום עוד יותר, ומשלא הסכים לכך נעצר.

"לא ניתן להצביע על רשלנות של מי מהחשודים" — טענה זו עלתה ברוב תיקי החקירה שסגרה הפרקליטות של ישראל נגד מעורבים בתאונות העבודה באתרי חברת "אלקטרה בנייה", שהביאו למותם של עשרה פועלי בניין בשנים 2015–2018.

בעשור הראשון של המאה השתלט קומץ של אנשי עסקים, שזכו לכינוי "טייקונים", על חלקים גדולים של הכלכלה הישראלית. נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, יצחק תשובה, שאול אלוביץ' ואחרים פעלו באותה שיטה: הם נטלו הלוואות מבנקים ומציבור החוסכים, רכשו את השליטה בחברות אחרות, לקחו שוב הלוואות — וחוזר חלילה. הם שאפו לרכוש את השליטה בחברות שמנהלות כספי ציבור, שאותם אפשר למנף בשלל דרכים, וגם כלי תקשורת לצורך צבירת מנופי לחץ והשפעה. הם השתמשו בכסף של הציבור כדי לשלוט בנכסים של הציבור, ובמקביל הפכו לתורמים נדיבים של כסף, שכמע